והארץ הייתה תוהו ובוהו... כי מלאה הארץ חמאס !
ספר התורה שניתן על פי ה' ביד משה מתחיל מתיאור המצב הטרום בראשיתי:
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.
ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם."
השאלה הראשונה המתעוררת היא כשכתוב: " וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" האם הכוונה היא, שהארץ הייתה תֹהוּ וָבֹהוּ לפני בריאת השמים והארץ או אחרי בריאת השמיים והארץ, הארץ "הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" ?
מהו אותו תֹהוּ וָבֹהוּ ששרר בטרם בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ ?
בימינו אנחנו קוראים תֹהוּ וָבֹהוּ למצב של חוסר סדר או אם תרצו בשפת הרחוב – בלגן .
האם ההגדרה תֹהוּ וָבֹהוּ , או כפי שהוא מכונה על ידי החוקרים והפילוסופיים, "המרק הבראשיתי". האם ההגדרה הזו מציינת רק מצב פיזי של ערבוב כל החומרים, או אולי גם מצב אחר ?
ויש לנו שני תיאורי מצב נוספים: פְּנֵי תְהוֹם ו - פְּנֵי הַמָּיִם .
היכן הם אותם פְּנֵי תְהוֹם, מהו החושך שמעליהם ולשם מה מספרים לנו עליהם?
כמו תמיד, השאלות טובות מהתשובות ולא תמיד יש תשובות.
אבל בין השאלות והמושגים האלו יש שתי אמירות חשובות.
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים" ו – " וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם."
רוצה לומר , אלהים הוא הבורא והוא במצב צבירה של רוח מרחפת.
אחרי שהכרנו את רוח אלהים בתוך התוהו ובוהו, מתחילים לעשות סדר.
מתחילים לעבור מהחשך לאור:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר".
לכאורה, כשמדליקים את האור, נעלם החושך. אבל כשמכבים את האור החשך חוזר ולכן היה צורך להבדיל בין האור לחושך:
" וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ".
ההבדלה האלהית בין האור לחשך היא לא רק הבדלה פיזית בין הזמנים בהם השמש גלויה ומוסתרת לחלק מיושבי כדור הארץ. ההבדלה היא בין הטוב לרע !
בימים טרופים אלו, כשהרוע מתגלה בשיא האכזריות, אנו מבינים איזו מלחמה מתמשכת מתקיימת בין החשך לאור.
אחת השאלות החוזרות ועולות במוח האדם היא, כיצד האלהים, הכל יכול, נותן למצבים כאלה להתקיים ?
או כפי ששאלו בעיתים קשות "היכן היה אלהים בשואה" ?
וכפי שניתן לשאול גם עתה "היכן היה אלוהים כשהרוצחים מעזה שחטו יהודים, טף וזקן, בישובי הנגב המערבי" ?
עתה אנחנו שומעים שאלות יותר ארציות :
"היכן היה המודיעין" ? "היכן הייתה הממשלה" ? "היכן היה הצבא" ?
שאלות קשות, שאחרי המלחמה עוד ידונו בהם.
כרגע חייבים להתרכז במלחמה כדי להשיג ניצחון מוחלט וסופי .
התשובה הניתנת בדרך כלל לשאלות כאלו היא שאלוהים נתן לאדם את זכות הבחירה החופשית ולא כפה עלינו לבחור תמיד רק בטוב. לכן יש גם רשעים שבוחרים ברע .
חולפים כאלף וחמש מאות שנה מהבריאה ומתברר שהבחירה ברע השתלטה על העולם :
" וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס . ו,יב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה: כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ. ו,יג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ".
לא ברור אם צרוף מקרים הוא שהכינוי לרוע נקרא "חמס".
הזוועות שהתגלו השבוע ממחישים לנו מהו חמס ומה הוא רוע.
האם אנחנו עדים למלחמה בין החשך לאור הבאה לידי ביטוי במעבר בין תוהו ובוהו לאור וחוזר להשחתה של החמס המביאה להשחתת הארץ במבול ?
והאם "אחרי המבול תמיד יש קשת בענן" הוא סימן לתקווה אבל רק זמנית, יען כי באופק שוב מחכה הירידה לשאול תחתיות.
אולי הגיע הזמן להפיק לקחים, להסיק מסקנות וליישם אותם כדי לצאת מהמחזוריות הזו !
בעת משבר ואסון אנו מגלים כוחות נפש, כוחות אחדות ורעות, כוחות להביס את אויבנו.
בואו נמשיך את האנרגיות הללו, את האחווה השלום והרעות גם לאחרי המלחמה.
נאחל ללוחמינו ולמנהיגנו- שכל נכון וטוב שיסייע בעדם לקבל החלטות נכונות.
ויעטרם אלהים בכתר ישועה ובעטרת ניצחון סופי ומוחלט לעולמי עולמים.
שבת שלום, מנוחה ונחת
שנשב לבטח בארצנו.
