ערב שבת פרשת כי תשא פורים התשפה 2025
 
מקווים שכולם חוגגים בטוב את פורים כמיטב המסורת היהודית. כבר בשבת שעברה פתחנו בחשיבות טקסי הזיכרון. בכל שנה, לפני פורים, אנו מזכירים את הצורר שזינב בנו מיד עם צאתנו ממצרים. אחרי שזכרנו את עמלק, עתה בפורים אנו זוכרים את המן ורצונו להשמידנו.

מדוע זה קורה לנו ? מדוע בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ?
התשובה  די פשוטה ומופיעה כבר בדרישה לזכור את עמלק ולחסלו :
"ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים" !

מה קרה טרם פורים ? 
במגילה קראנו על מרדכי ואסתר :
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ אִישׁ יְמִינִי: 
יאיר - אבא של מרדכי שהוא צאצא לשבטים יהודה ובנימין, נמצא בגולה כבר ארבעה דורות. זה פרק זמן שגורם לתחילת ההתבוללות, כאשר לבן כבר נותנים שם של אל פרסי – מורדוך. גם לבת דודה, אביחיל, אביה נתן שם של אלה מקומית – אשתר = אסתר ובשמה היהודי – הדסה.  וכשמתרחקים מהשורשים היהודיים בסוף מגיע הצורר המקומי כדי להזכיר לנו מי אנחנו ומה תפקידנו בעולם.

במרכז פרשת השבוע, פרשת "כי תישא", אנו פוגשים את אחד המעשים החמורים שקורים לעם ישראל, מה שמכונה "חטא העגל".  זה אחד הדברים היותר תמוהים שקרו לעם ישראל במדבר ובכלל בהיסטוריה של עם ישראל :
 "  וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ.   ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי.   ג וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן.   ד וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ--אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.   ה וַיַּרְא אַהֲרֹן, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר.   ו וַיַּשְׁכִּימוּ, מִמָּחֳרָת, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים; וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק." 
נזכיר שהמעשה מתרחש כשאנחנו נמצאים בסמוך להר סיני כארבעה חדשים אחרי יציאה ממצרים וכחדש אחרי מעמד הר סיני. שני אירועים מכוננים לעם ישראל ואולי לעולם כולו. מה בעצם עושים בני ישראל בזמן הזה במקום הזה ? לא מספרים לנו. אז מה בעצם יוצר אצל עם ישראל מחסור כזה באלוהות, שהם פונים אל אהרן בדרישה :  "קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים"!   ?

אבל מתברר שלא אלהים חסר להם. מה שנעלם להם :
 "זה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ".
איך מגיע אהרן למסקנה שהעם הזה מחפש משהו כמו עגל זהב ? עגל זהב לא ממש נראה כמו תחליף למשה, וודאי לא נראה כמשהו שדומה לאלהים הבלתי נראה !
לימים יהיו עוד עגלי זהב שחלקים בעם ישראל יקימו בדן ובבית אל.

כנראה יש כאלה שלא זו בלבד שאינם מפנימים שמעשה העגל שלהם הוא שהביא עלינו צרות , הם ממשיכים בכוח לנסות להוכיח שצריך לשיטתם להמשיך ולעבוד את עגל הזהב. ראו את כל מסיבות הסמים והאלכוהול עם ריקודים סביב פסל הבודהא שהביא עליהם ועלינו אסון והם רוצים להמשיך עם המסיבות הללו !!

איך אפשר לומר על עגל זהב – "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" ?!