האם "מיום כיפורים שעבר ועד יום כיפורים זה" למדנו משהו ?
האם נפיק לקחים כדי "שמיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא", ועד יום כיפורים בעוד מאה שנה, לא תשוב עוד שנה כמו השנה הזו וקודמתה, עליהן כולנו צריכים לבקש סליחה ומחילה ?
קיבלתי ממש עכשיו, מאבא של לירן סעדיה, תמונה עכשווית של לוחמי גולני עם דגל של יחידת אגוז (עוד כשהייתה תחת פיקוד חטיבת גולני), ליד הבית הארור במארון א ראס, שם נפלו לירן סעדיה, בנג'י הילמן, יונתן ולסיוק ורפנאל, במלחמת לבנון השנייה. (נדב באלוה נפל ליד בית אחר).
חלפו 18 שנה ואנחנו שוב באותו מקום.
אז מי צריך לבקש סליחה ועל מה, בערב יום הכיפורים הזה ?
הרהרתי בעת האחרונה, שלפני האחרים, אני הוא זה שצריך לבקש סליחה, על שלא המשכתי במאבק להשלמת המלחמה עד תום כל הרוע של החיזבאללה בלבנון במלחמת לבנון השנייה. אמרתי אז, לפני 18 שנה : "מי שלא מסיים מלחמה עד תום, זורע את זרעי המלחמה הבאה" !
והנה, המלחמה הבאה נבטה וצמחה למפלצת והיא כאן כבר שנה שלמה.
אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק את כל מה שקרה ומה הביא לפריצת המלחמה הזו ותוצאותיה הנוראיות. אבל אנחנו יודעים בוודאות, שיש הרבה אנשים שצריכים לבקש סליחה מעם ישראל, על חלקם במה שקרה. על מה שקרה במהלך עשרים השנים האחרונות, על מה שקרה בשנה שלפני ועל מה שקרה שבוע לפני פרוץ המלחמה. האם צריך לפעול כדי לאלץ את אותם, את מי שהאחריות על כתפיהם, כל אחד בנפרד וכולם יחד, להגיש לנו דוח על מעשיהם ומחדליהם, שבסופו נפיק את הלקחים הנכונים, ניישם את התובנות והאחראים, ו-שכולם, יבקשו מאיתנו סליחה ויפרשו מתפקידם?
איך נצליח למנוע את מלחמת העצמאות השנייה או את מלחמת לבנון הרביעית ?
אמרו כבר לפנינו, כיצד צריך לעבור את תהליך החזרה בתשובה ובקשת הסליחה.
ראשית, צריך האדם להבין ולהכיר בעובדות שהוא עשה מעשה שלא יעשה. ברגע שהבין את המעשה אשר עשה, את משמעותו ואת השלכותיו, זה כבר בפני עצמו חלק גדול וחשוב בתהליך התשובה. "ההכרה בחטא" היא השלב הראשון של התיקון. בשלב השני, צריך, מי שפגע בזולת ועוד יותר מי שפגע בכלל הציבור, להתייצב מולו לספר מה הדבר האסור, הפוגע והמזיק שהוא עשה. להודות בטעותו ורק אז לבקש סליחה ומחילה ממי שנפגע ממעשהו. בשלב השלישי, על החוטא להתחייב לא לשוב ולעשות שום מעשה רע ופוגעני. ואם מדובר במי שמחזיק במשרה ציבורית, עם בקשת הסליחה עליו לפרוש מהתפקיד.
שבת שלום וגמר חתימה טובה,
