בשבת הגדול, השבת שלפני חג הפסח, עוסקים בדיני הפסח ובלימוד מקדים של ההגדה של פסח.
מהי ההגדה של פסח ? מתי נכתבה, לשם מה ועל ידי מי ?
כולנו יודעים שפסח מקורו בסיפור יציאת מצרים. שני הדברים המרכזיים שנכתבו בתורה מתייחסים לדרכים ולטקסים שישמרו את הסיפור הזה בזיכרוננו לדורות. על שניים מהדברים הללו- על קורבן הפסח ועל אכילת מצות בפסח, נכתב בתורה :
כל עוד בית המקדש עמד על תילו, זבח הפסח נעשה כשעם ישראל עלה לרגל לירושלים. משעברו הקורבנות מן העולם, אלו הנמנים בין היתר בפרשת השבוע פרשת צו, גם זבח הפסח עבר מן העולם. למרות, שיש עדיין מקומות בהם נוהגים לשחוט כבש לכבוד חג הפסח. צריך כמובן לזכור ולהזכיר כפי שנאמר לעיל, שהסיבה לזבח הפסח היא : " אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם".
זו גם הסיבה ששם החג הוא "חג הפסח".
הסמל השני המובהק, של החג הוא אכילת מצות והשבתת החמץ לאורך שבעת ימי החג.
הסיבה להשבתת החמץ היא : "וַיִּשָּׂאהָעָםאֶתבְּצֵקוֹטֶרֶםיֶחְמָץמִשְׁאֲרֹתָםצְרֻרֹתבְּשִׂמְלֹתָםעַלשִׁכְמָם:" (לד)
כדי לשמר בזיכרון הלאומי את היציאה החפוזה ממצרים, קיבלנו את המתנה של הניקיונות לפני החג במטרה לבער את החמץ. החג קיבל עקב כך גם את השם "חג המצות".
מה נשתנה אפוא מהמנהגים הללו שקיים עם ישראל מאז צאתו ממצרים
ובמשך מאות שנים בשבתנו בארץ ישראל ?
השינוי החל כשחרבו שני בתי המקדש וכשיצאנו לגולה. בתנאים הללו היה קצת קשה עד בלתי אפשרי לקיים את הזיכרון ע"י הקרבת קרבן הפסח וע"י אפיית מצות.
כשחוזרים מהגולה, ולא רבים חזרו, וכשההתבוללות עם יושבי הארץ הולכת וגוברת, צריך למצוא דרכים להתחבר לעבר הלאומי המשותף. או אז, מחליטים לכתוב את ההגדה של פסח כדי לשוב ולספר ביציאת מצרים. לא ברור מי כתב את ההגדה. יש הגורסים שההגדה נתחברה על ידי עזרא ונחמיה.
ההגדות הנחשבות "לוותיקות", נמצאו ונשתמרו מהמאות ה – 14 ואילך בקהילות יהודיות בספרד בהולנד. כאן יש לזכור את תולדות הדפוס. יש הטוענים כי בסין התחילו להדפיס עוד במאה השביעית. אלא שתעשיית הנייר מגיעה מאוחר יותר. הדפוס הומצא על ידי רוטנברג באירופה, באמצע המאה החמש עשרה, בסביבות 1444 !!
לא מפליא הדבר שההגדות הותיקות שנמצאו הן מהתקופה הזו.
ומה יש בהן בהגדות הללו ?
ההגדה היא סיפור תולדות עם ישראל מירידת יעקב לחרן לארם ועד יציאת מצריים.
יש הטוענים שחלק מההגדה, זה הדן במספרים של המכות, התווסף בזמנו של רבי עקיבא וחבריו עת נערכו למרד ברומאים. המספרים הם הדיווחים של מנהיגי המרד על כמות הלוחמים שעומדים לרשותם.
היום, כחלק מההכנות לליל הסדר, נוהגים בשבת שלפני ליל הסדר- הוא "שבת הגדול", לקרוא את ההגדה. כדי שלא נתבלבל ונחשוב שבקריאת ההגדה בשבת הגדול אנו יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצריים, אזי לא קוראים את כל ההגדה ומכריזים "עד כאן קוראים בשבת הגדול".
כאמור לעיל, כדאי שכל אחת ואחד, יספרו בסדר, על זיכרון וחוויה מעניינת מלילות סדר בעבר.
