ימים קשים עוברים על עם ישראל בארץ ישראל. נאחל לכל היוצאים למערכה שישובו בשלום עטורי ניצחון על הרוע שהתגלה לנו לפני שבועיים במלוא אכזריותו. 
 
לא ברור עד כמה סמלי הדבר, שבסוף פרשת השבוע החולף, אחרי שהתחלנו מבראשית, מבחין האל ברע שהשתלט על העולם. הדבר מאוד מעציב ודורש תגובה חריפה.
 
"וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. ו וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ.   ז וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם:  כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם .  ח וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה.   

ט אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו:  אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ.   י וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים--אֶת-שֵׁם, אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת . יא וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים;  וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס.   יב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה:  כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ." 
 
בתוך כל הרוע שהשתלט על העולם, כשהארץ מלאה בחמס, כשהארץ מלאה בשחיתות, מוצא האל נקודת אור קטנה, את נח.
 
היכן התחיל הרוע להשתלט על העולם ומדוע ? 
כמה זמן לקח לשחיתות להשתלט ולמלא את העולם בחמס ? 
באיזו נקודת שיא של הרוע, מבין האל שהחייבים לטפל ברוע הזה ולהשמידו ?
 
עם בריאת העולם ניתנות לאדם ולחווה אשתו, שלוש הוראות בלבד :  
 
" וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ .  א,כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם . א,כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.    א,כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.  א,ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן.  
                                                   
"וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.   ב,יז וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:  כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת".
 
ההוראות הן :

1. להתרבות
2. לשלוט בחיות למיניהן
3. להיות צמחוני
4. לא לאכול מעץ הדעת טוב ורע

 
על אי הציות להוראה האחרונה, נענשים האדם ואשתו בגירוש מגן עדן, בעבודת האדמה הקשה ובצירי לידה ליולדת בעת הולדת ילדים. 
 
מעבר לכך, לא נותן האל הוראות הפעלה נוספות. מכאן, למדו כנראה הפרשנים והדרשנים  שהאל העניק לאדם מתנה יקרה, את הבחירה החופשית. כלומר, האל נתן לאנשים הראשונים את הבחירה לחוקק את החוקים על פיהם אנחנו, בני האדם, נארגן את עולמנו. כנראה, שהמחשבה שבן האדם הראשון לא הבין כראוי את כוונת האל אינה נכונה.  קין והבל, מבלי שנצטוו על ידי האל, החליטו להביא לו מתנות.
הדבר השני שעושה בן האדם הראשון, הוא רוצח את אחיו.
 
לא ברור האם קין הבין שבמעשיו הוא הורג את הבל וזה דבר רע ובלתי הפיך.
על מעשהו זה קין נענש.
 
" וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה .  ד,יא וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.   ד,יב כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ.  ד,יג וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-יְהוָה:  גָּדוֹל עֲוֺנִי, מִנְּשֹׂא.   ד,יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי.   ד,טו וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ. 
 
כנראה שהאל מבין, שהאדם שברא וחשב שנטע בו את תכונת התבונה, לא מבין דברים רבים. צריך להבהיר לבני האדם שרצח זה דבר רע ונורא.
במקרה הזה, כיוון שקין היה הרוצח הראשון, הוא נדון רק להיות נע ונד.
 
מצב האדם והחברה שהאדם בנה הלך והדרדר,
 עד שהאל אומר בצורה הכי פשוטה וברורה :
 
" וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם:  כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם." 
 
אומר האל, אני טעיתי ועלי האחריות לתקן. ואם מלאה הארץ חמס, הדרך היחידה לתקן את היא על ידי מחיית החמס, מחיית הרוע שנוצר ועלה על גדותיו.
 
גם בימינו, אין שום דרך אחרת לתקן, אלא למחות את זכר החמס בעזה ואת זכר כל הערבים הרוצחים בפועל ובפוטנציה. אלוהים לא חשב שצריך למצוא נתיב הומניטארי לכל מי שהשחיתו דרכם. הוא מחה את כל היקום במבול של מים.
 
גם אנחנו צריכים למחות את כל הרוע, אלא שהפעם זה יהיה במניעת מים מכל העזתים.  ואל תאמרו שהם "חפים מפשע". אם אצלנו יש עשרה מיליוני תושבים שלכל אחד נגיעה ליותר מאדם אחד מאלף חמש מאות הנרצחים, אזי לכל עזתי יש נגיעה לכל אחד משלושת אלפי הרוצחים שחדרו לישובי הדרום, רוצחים, אנסים, שודדים אכזריים,
שאחת דינם – מוות !  
זו אמירה קשה לסיים בה, אבל אם חפצי חיים אנחנו , אז- אין לנו ברירה אחרת.
 
נקווה לימים טובים יותר