פרשת וארא היא פרשת מכות מצרים הראשונות.
האם מכות עוזרות לתקן, או לפחות עוזרות במשהו לשפר את המצב ?
בפדגוגיה של השנים האחרונות הס מלהזכיר חינוך באמצעות מכות. לעומת זאת, בחינוך הישן, אחת האמירות החינוכיות היא : "חוסך שבטו שונא בנו" !
בעצם, לשם מה מביא האל על מצרים את "המכות" ?
כך מסביר האל למשה מדוע וכיצד הוא מתכנן להוציא את בני ישראל ממצרים ולשם מה :
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה. ג וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ. ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי. ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.
זה החלק של השליחות של משה מול בני ישראל. ומה השליחות מול פרעה, ומדוע דווקא בדרך הזו של מכות ?
" וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ. ב אַתָּה תְדַבֵּר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל-פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ. ג וַאֲנִי אַקְשֶׁה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. ד וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים. ה וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה, בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם". (שמות ז )
יש אפוא שתי מטרות. מטרה ראשונה לשלח את בני ישראל ממצרים. המטרה השנייה היא ידיעת האל :
" וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר; וְהִנֵּה לֹא-שָׁמַעְתָּ, עַד-כֹּה. יז כֹּה, אָמַר יְהוָה, בְּזֹאת תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה: הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי, עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר--וְנֶהֶפְכוּ לְדָם".
אז מהי הדרך הטובה והנכונה לגרום לזולת, במקרה הזה לפרעה, להבין שהדרך בה הוא הולך היא דרך לא נכונה ועליו לשנות דרכיו ? מה היא הדרך הנכונה לומר לשליט של הממלכה, אולי הכי גדולה בעת ההיא - " שלח את עמי" ?
לסיום מכת הצפרדעים משה כבר חש הזדהות עם האל, כשהוא משנה במקצת את המטרה ואומר לפרעה :
" לְמַעַן תֵּדַע, כִּי-אֵין כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ".
אחרי שהוסרו הצפרדעים יש לפרעה נטייה לחשוב שהלחץ עבר ואפשר לחזור ולהתנהל כאילו לא קרה דבר :
" וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה, וְהַכְבֵּד אֶת-לִבּוֹ, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם: כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה."
מסתבר שדרך החינוך על פי שמיעת הדיבור לא מביאה לידי תיקון המעשה. לפי הנוסח הזה, לא ברור האם הכבדת הלב היא של פרעה או שמא ה' הוא המכביד את לב פרעה. בכל מקרה, פרעה חוזר בו מהאמירה/הבטחה :
" וַאֲשַׁלְּחָה, אֶת-הָעָם, וְיִזְבְּחוּ, לַיהוָה".
במכת הערוב המטרה קצת משתנה :
" לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ "
ובטרם מכת הברד אומר האל שהיעד הוא :
" בַּעֲבוּר, הַרְאֹתְךָ אֶת-כֹּחִי; וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי, בְּכָל-הָאָרֶץ."
מסתבר אפוא שהמכות אולי נועדו לחנך את פרעה, אבל יותר מזה הם נועדו להראות במדינה הגדולה והחזקה ביותר בעת ההיא, שהכל נעשה בדברו של האל. האל הוא השולט בקרב הארץ וכדאי לספר זאת בכל הארץ. אולי זו הסיבה שמאז אנחנו מספרים ביציאת מצרים כל שנה בליל הסדר ובכל יום בתפילת שחרית בשירת הים.