ערב שבת פרשת וישב התשפב 2021
 
פרשת וישב מכילה מספר סיפורים שכל אחד מהם שווה דיון ארוך ומעמיק.
 
תפירת כותונת פסים לילד אחד מתוך 13 צאצאים – יחסים מורכבים בין אב לילדיו.
 
 מערכת יחסים עכורה, מלאה בקנאה ומביאה לשנאה בין אחים – יוסף ואחיו.
 
מקומם של חלומות ופתרון חלומות.
 
מערכת יחסים בין יהודה לתמר כלתו, האלמנה משני בניו.
 
התעמרות בעבד המואשם בניסיון אונס ומושלך לבית האסורים.
 
צאצאים שמרמים את אביהם ולא מספרים לו את האמת על גורל אחיהם במשך 20 שנה.
 
 
השבת ננסה לרכז את כל סיפורי התרמית של ארבעה דורות מאברהם ועד יוסף.
 
אברהם ויצחק מנסים להציג את נשותיהם כאילו הן האחיות שלהם. מהר מאוד התרמית מתגלה על ידי מנהיגי הארצות אליהם הם מגיעים עקב הרעב בארץ . 
 
יעקב, בסיוע אימו רבקה, מיצר  מצג שווא לפני יצחק כשיעקב מתחזה לעשו כדי לקבל את הברכה של הבן הבכור.  התרמית מתגלה כשעשו חוזר מהציד ומכין לאביו יצחק את המטעמים שאהב.
 
לבן מרמה את יעקב כשהוא מחליף את רחל בלאה ביום הנישואים.  בבוקר, התרמית מתגלה.
 
תמר מתחזה ליצאנית ובעצם גונבת מיהודה את זרעו.  כעבור שלושה חדשים אי אפשר להעלים את ההיריון וגם יהודה לא יכול לברוח מאחריותו להריון של תמר.
 
ובפרשתנו, עשרת בניו של יעקב שאינם צאצאי רחל, שולחים לאביהם מצג שווא של כתונת פסים מגואלת בדם וגורמים ליעקב לחשוב ש - :
 
"וַיְשַׁלְּחוּ אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, וַיָּבִיאוּ אֶל-אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, זֹאת מָצָאנוּ:  הַכֶּר-נָא, הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא--אִם-לֹא.   לג וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף."
 
אלא שבמקרה שלנו, לא רק שבניו לא מגלים לו את האמת הם ממשיכים את מצג השווא :
"... וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל-בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ"
 
לא ברור מה חשבו כל המנסים לרמות כשהגו את הרמאויות.  הרי ברור היה להם, ולכל בר דעת, שהאמת תצא לאור די מהר והם יצטרכו להתמודד עם גילוי האמת.
אלא שלכל אלו היו אינטרס ומטרה להשיג , גם אם הדבר יתגלה מהר.
בשונה מכל הרמאויות שמנינו לעיל, הנחשפות די מהר, הרמאות של בני ישראל את אביהם לא מתגלה, אלא רק אחרי למעלה מעשרים שנה.
 
מה בעצם רצו אחי יוסף להשיג במעשה שהם עשו ?
האם חשבו לפני שמכרו את יוסף, מה הם יאמרו לאביהם ?
האם היה להם ברור כיצד יגיב יעקב אביהם על מעשה המכירה ועוד יותר על מעשה הצגת כתונת הפסים מגואלת בדם ?
 
כאשר ראו האחים את תגובת יעקב ואת המחשבה שלו שחיה רעה אכלתהו, והוא מסרב להינחם, מה חשבו שיקרה ?
 
כיצד נמנעו למעלה מעשרים שנה מלספר לו את האמת ?!
 
מעניין  שאחרי שנים, כאשר שבים הבנים ממצרים ומספרים ליעקב "עוד יוסף חי", התגובה שלו היא :
 
 " וַיַּעֲלוּ, מִמִּצְרָיִם; וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן, אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם .  כו וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר, עוֹד יוֹסֵף חַי, וְכִי-הוּא מֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וַיָּפָג לִבּוֹ, כִּי לֹא-הֶאֱמִין לָהֶם  .  כז וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם, וַיַּרְא אֶת-הָעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ; וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם  .  כח וַיֹּאמֶר, יִשְׂרָאֵל, רַב עוֹד-יוֹסֵף בְּנִי, חָי; אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ, בְּטֶרֶם אָמוּת."
 
הדבר הראשון שהיה מצופה שיעקב יאמר לבניו, כשהם מספרים לו "עוד יוסף חי", זה לשאול אותם : " מה בעצם קרה לפני כעשרים שנה,  כששלחתי את יוסף לשכם לראות את שלומכם ואת שלום הצאן" ?
"איך זה שלא סיפרתם לי שיוסף לא נטרף כפי שאמרתי" ?
 
על פניו, אין התייחסות ולא נכתב שיעקב התייחס למה שהיה אז ולמצג השווא של כותונת הפסים.
אם נרצה, אזי אולי נוכל לומר שבאמירה "כי לא האמין להם", הכוונה היא שלא האמין להם אז, לפני למעלה מעשרים שנה.  יעקב לא האמין למצג השווא של הכותונת המגואלת בדם, אבל חיכה שהם יאזרו אומץ ויבואו להתוודות לפניו.  
 
לא ברור האם הם התוודו ולא ברור אם התנצלו וביקשו סליחה ומחילה, אבל ישראל אביהם כאילו משתיק אותם ואומר די לדבר :
" רַב, עוֹד-יוֹסֵף בְּנִי, חָי  אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ, בְּטֶרֶם אָמוּת "
 
טבעם של רמאויות להתגלות, רובן די מהר. גם אם נדמה למישהו שמעשה מרמה שעשה לא יתגלה לעולם, זה כמעט לא קורה. 
 
כשהאמת יוצאת לאור, נראה שישראל רוצה ללמדנו, שצריך כל אחד לפשפש במעשיו, לבדוק היכן טעה ומה צריך לתקן.  אבל עכשיו, מה שחשוב יותר זה פחות לעסוק בעבר ויותר לראות מה צריך לפעול כעת ומהר, כדי להספיק לתקן, להשלים ולעשות את המעשה הנכון שיתקן את הטעון תיקון ויוסיף אהבה ואחווה, בטרם יהיה מאוחר.