ושוב נקרא השבת את פרשת השבוע פרשת שופטים בבית הכנסת, פרשה שקרא רפנאל מאז שבת בר המצווה שלו ועד טרם נפילתו על הגנת המולדת, במלחמת לבנון השנייה. לו היה חי עימנו, היינו חוגגים לו השבוע, בה' באלול, את יום הולדתו השלושים ושבע שנים.
פרשת שופטים עוסקת בתחומים רבים. הפעם, אולי בהשראת הבחירות שבפתח, ננסה להבין את סדרי השלטון והתכונות שראוי שיהיו למנהיג למלך על פי ההמלצות של ה' :
" כִּֽי-תָבֹ֣א אֶל-הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָֽמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל-הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִֽיבֹתָֽי: טו שׂוֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֨יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-אָחִ֖יךָ הֽוּא...
מתרחש כאן משהו לא הגיוני. לאורך נאומיו, לא אחת מזהיר משה בשם האל, לא ללכת בדרכי הגויים. והנה כאן, הכוח המניע לדרישה אפשרית של העם לשים עליהם מלך, נובע מהרצון להיות כמו העמים הסובבים אותנו !
האם לא ראוי היה לבחון את צורת השלטון של מלוכה, ללא קשר לדרכי השלטון של העמים האחרים ? האם התנהלות של חלק מהשליטים במדינות הנחשבות דמוקרטיות אינה דומה לעיתים להתנהלות מלוכנית ?
על פניו, נראה שלא כל מה שעושים עמים אחרים הוא בהכרח שלילי. ובעניין סדרי ממשל, שאלו תהליכים ארוכים, אולי ראוי ללמוד מניסיונם של האחרים.
אבל כאן באה האזהרה ! זה שראית אצל השכנים מלך מוצלח, זה לא אומר שאתה רשאי להביא את המלך הזר להיות לך למלך או להעביר את ארצך לשלטון זרים.
ויש עוד תנאים ותכונות שצריך המלך לדעת ולאמץ :
" ... רַק֘ לֹֽא-יַרְבֶּה-לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא-יָשִׁ֤יב אֶת-הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹֽסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד: יז וְלֹ֤א יַרְבֶּה-לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה-לּ֖וֹ מְאֹֽד:
המנהיג צריך להפנים שהוא מגיע לתפקיד הזה לא כדי להתעשר על חשבון הציבור ולא כדי להתהולל עם נשים. מנהיג צריך לדעת שהוא הגיע לתפקיד כדי לשרת את העם. המנהיג צריך לפעול כדי למנוע חלילה חזרה לימי העבדות במצרים. מנהיג צריך להוביל תהליכים כלכליים וחברתיים שיביאו לשגשוג העם והארץ ולא חלילה לסיאוב ושחיתות, שיביאו בסופו של דבר ליציאה לגלות.
אחת הדרכים להביא את העם, בראשו הוא עומד, למטרת העל של ישיבה בארץ וקיום רמה מוסרית גבוהה, היא ההיצמדות לחוקים שכתובים בספר התורה :
... וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת-מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל-סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֖י הַכֹּֽהֲנִ֥ים הַֽלְוִיִּֽם: יט וְהָֽיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל-יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו לִשְׁמֹ֠ר אֶת-כָּל-דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת-הַֽחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַֽעֲשׂתָֽם:
משה מלמד את המנהיגים לדורותיהם ואת המחנכים, כיצד להפנים ולזכור את הכתוב בספר. שיטת הלימוד המונחלת כאן, אומרת שכדי לזכור ולדעת ולהבין, אתה צריך גם לכתוב את הדברים וגם לחזור ולשנות בקריאה של מה שנכתב. הספר הזה צריך להיות כל הזמן מול עיניו של המלך והוא צריך לשנות ולקרוא בו כל ימי חייו.
יש כאן הבנה בסיסית של התנהלות המין האנושי. היצר גובר לא אחת על כוח השכל/ההיגיון. האל יודע זאת ונותן לכך ביטוי ברור. אדוני המלך, אל תסמוך על זיכרונך ותבונתך. יש פיתויים גדולים שקל מאד להיסחף אחריהם ולסטות מהדרך. העקרונות וההנחיות צריכים להיות כתובים ותמיד מול עיניך, שלא תשכח, שלא תוכל להתעלם.
תכונה חשובה נוספת צריך שתהיה לכל אדם אבל ביתר שאת לאלו שהתפקיד הבכיר יכול לגרום להם להיות מורמים מעם. אלה גם אלה כדאי שיהיו ויחיו בצניעות וללא התנשאות על העם.
... לְבִלְתִּ֤י רוּם-לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן-הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֩עַן יַֽאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל-מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל:"
דווקא בימים אלו של בחירות חוזרות ונשנות, צריך לשוב ולשנן בפני הרוצים להיות מנהיגים ובפני הבוחרים את המנהיגים, את הוראות היסוד הנ"ל, שהתורה דורשת מהמנהיגים.
אולי כדי שהממלכה תאריך ימים צריכים לסור מההתכתשות של ימין ושמאל. ציוויליזציות וממלכות בכלל ומלכות ישראל בפרט, קרסו פנימה עקב מלחמות אחים, ולא בגלל אויב חיצוני. האויב החיצוני הגיע להנחית את המכה האחרונה כשבפנים כבר הכל נרקב והתפורר.
אנחנו זקוקים תמיד ובימים אלו בפרט, למנהיגים שפותרים בעיות לפני שהן מתפתחות למשבר. מנהיגות שפותרת את בעיות החינוך והבריאות בשיתוף פעולה מתמיד של כל העוסקים במלאכה ולא במלחמות אגו הרסניות. מנהיגות שבונה ישובים ומפזרת את האוכלוסייה ולא מצופפת במרכז וגורמת לפגיעה במרקם חברתי ובאיזון אקולוגי ולעליית מחירים בכלל ובשוק הנדל"ן בפרט.
היכן הוא אותו מנהיג שלא ירום לבבו מאחיו ?!
האם נזכה למנהיג שלא ירום לבבו מאחיו וידבוק בדרך הישר כשטובת העם לנגד עיניו ?