פרשת אמור התשפא לג בעומר 2021
היום לג בעומר ! (הדברים האלה נכתבו בליל לג בעומר, כמה שעות טרם האסון במירון)
במקרה או שלא במקרה העומר מופיע בפרשת השבוע פרשת אמור. העומר מופיע בין המועדים:
" וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר . ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.
המועדים מתחילים עם המועד הבסיסי שהוא השבת :
... שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ: שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם...
המועד האמיתי הראשון הוא חג הפסח:
… אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם . ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ--בֵּין הָעַרְבָּיִם: פֶּסַח, לַיהוָה. ו וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה: שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ . ז בַּיּוֹם, הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ . ח וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. ..
חג הפסח חל ב - יד בחדש ניסן שהוא החדש הראשון, כפי שנאמר ביציאת מצרים :
"החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה".
מכאן שראש השנה של עם ישראל הוא בראש חדש ניסן והוא מתחיל ביום הראשון בשבוע.
אם כך, אזי היום הארבע עשר הוא יום שבת.
מיד אחרי ציון האירוע המכונן של עם ישראל, עם ההוראות כדי לשמר ולזכור את יציאת מצרים, נוטעים בעם ישראל את התקווה שנגיע לארץ ישראל. ומה יקרה כשתבואו אל הארץ ?
… וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר . י דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ--וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, אֶל-הַכֹּהֵן …
בארץ ישראל אתם תתיישבו תעבדו ותעבדו את האדמה. תחרשו, תזרעו ובסוף תראו שכר בעמלכם ותקצרו את קצירה. זה לא מובן מאליו. ולכן, כשתקצרו את היבול המבורך, תזכרו להביא את ראשית הקציר אל הכהן שיניף אותה מעלה, לאל.
מתי זה יקרה ? ממחרת השבת !
. .. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה, לִרְצֹנְכֶם; מִמָּחֳרַת, הַשַּׁבָּת, יְנִיפֶנּוּ, הַכֹּהֵן. יב וַעֲשִׂיתֶם, בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת-הָעֹמֶר, כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, לַיהוָה. יג וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, אִשֶּׁה לַיהוָה--רֵיחַ נִיחֹחַ; וְנִסְכֹּה יַיִן, רְבִיעִת הַהִין . יד וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה--עַד הֲבִיאֲכֶם, אֶת-קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
על מה כוונת הכתוב, "ממחרת השבת", נשברו הרבה קולמוסין. יש האומרים, מחרת השבת, הכוונה היא ממחרת חג הפסח. ויש הגורסים, שהכוונה היא ממחרת השבת, שבאה בכל סוף כל שבוע.
על פניו נראה שכוונת הכתוב , היא גם וגם.
כפי שציינו לעיל, אם א' בניסן הוא ראש השנה של עם ישראל, אזי הוא חל ביום הראשון בשבוע ואז פסח חל בשבת השנייה. מכאן, שממחרת השבת זה יום ראשון, בשבוע שאחרי שבת שבה חל חג הפסח.
זה היום שמביאים את העומר מראשית הקציר וזה גם היום שמתחילים למנות שבע שבועות עד לחג הקציר. העומר מובא מקציר השעורה, ובחג הקציר מביאים מראשית קציר החיטה.
... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַיהוָה. "
מכאן שחג הקציר, שהוא חג השבועות, אמור להיות ביום ראשון שבצמוד לשבת.
ומה קשור לכל המועדים הללו האירוע שאנו מציינים היום לג בעומר ?
אין שום קשר בין חגיגות לג בעומר למועדים המוזכרים בפרשתנו.
לג בעומר מחבר שני אירועים :
הראשון, הוא יום פטירתו ויום ההילולה שעושים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.
השני, הוא אירוע מצער שבו נפטרו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא. ויש הסוברים שמדובר ב – 24 אלף לוחמים שנפלו במלחמה מול הרומאים במרד בר כוכבא .
יש כאן קצת סתירה במנהגים של השמחה והאבל.
ימי ספירת העומר הם ימי שמחה. עד כמה הם ימי שמחה, ניתן ללמוד מכך שלא נוהגים להספיד בחדש ניסן, הוא החדש שבו מתחילים את הספירה. ויש הטוענים, כי אלו ימי חול המועד שבין פסח לשבועות, כמו חול המועד סוכות שבין חג הסוכות לשמיני עצרת. יתרה מכך, כשרצו לקבוע יום אחד של זיכרון ואבל על נרצחי השואה, הרבנים לא רצו לקבוע את היום הזה בחדש ניסן, החודש בו אירע מרד גטו ורשה.
אז כיצד הסכימו לכל כך הרבה ימי אבל בימי שמחה?
עד היום אנו רואים את המתאבלים מגודלי הזקנים, בעת הזו ממחרת השבת ועד להיום, שבו הגענו ללג בעומר.
שבעים ושלוש שנים אחרי הכרזת המדינה, אולי הגיע הזמן, לצמצם את האבל על המתים במרד בר כוכבא ליום אחד ואולי אפילו לצרפם ליום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל.
כאמור, הדברים הללו נכתבו טרם מותם, הלילה, של 44 בני אדם, תוך כדי ההילולה של לג בעומר במירון. נראה שמהיום, לג בעומר ייזכר לדיראון לעוד הרבה שנים.
האם התהפכות יום שמחה ליום אבל, בניגוד לציפייה ולתקווה להפוך ימי אבל לימי חג ושמחה, מעידה משהו על התנהלותנו בימים אלו ?! לא ברור !
יש הטוענים כי מותם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא נבע מזה "שלא נהגו כבוד זה לזה" !!
לא אהבנו את הטענה הזו כל השנים, וגם עתה אנו מקווה שלא יגידו, שמותם הלילה נבע מאיזשהו חטא כזה או אחר. אבל ברור שזה ציון דרך ואולי סוג של קריאה להתעוררות.
בפרשת השבוע החולף קראנו "ואהבת לרעך כמוך". על זה אמר רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה" !
לכולנו -בריאות , אחוה ורעות !
