פרשת בחוקותי סוגרת את הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
לקראת סיום ספר ויקרא, מציב האל בפני בני בריתו – עם ישראל, מעין תנאי שנראה כמו איום אבל גם הבטחה:
"אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם …
כדי לזכות בתמורה שתפורט בהמשך, האם צריכים כולם לקיים את כל החוקים והמצוות ? (ולא ניכנס לשאלה האם גם הפרשנות שמכונה "התורה שבעל פה", היא בכלל זה. )
האם קיום חלקי, ימנע את קבלת כל הטוב המובטח ?
שימו לב שההבטחות הן למה שיקרה בארץ.
הגמול הראשון הוא גמול חקלאי כלכלי:
ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.
הגמול השני הוא גמול של שלום:
ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד;
הגמול השלישי הוא מתייחס להתמודדות עם אויבים מבית ומחוץ:
וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. ז וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. ח וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב.
הגמול הרביעי הוא השכנת השכינה בתוכנו:
וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם, לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם
האם לפי המציאות היום, ניתן להסיק שאנו חיים בעידן בו האל מרוצה מהליכתנו בחוקיו ובמצוותיו ?
"מטר השמיים" הוא לא המדד לשפע הכלכלי בימים אלו.
מצבנו הכלכלי בארץ הוא בהחלט טוב. שלום הארץ, עדיין לא קיים.
מאזן הכוחות שלנו מול אויבינו עד כה נוטה לזכותנו, וכך גם בדרך כלל המצב בשדה הקרב.
ומה עם נוכחות האל בתוכנו ?
האם אנו חשים בימים אלו, שהאלוהים מתהלך בקרבנו ?
שאלה זו מזכירה לנו את השאלה ששאלו את האדמור הראשון מגור, כשהיה ילד בן עשר : "ניתן לך 10 זהובים אם תאמר לנו היכן נמצא אלוהים. השיב הילד : אתן לכם מאה זהובים אם תאמרו לי היכן אלוהים לא נמצא" !!
כל הטוב הצפון והצפוי בעולם מותנה בהתנהגותנו. הטוב קיים, הוא חלק מהעולם. אנחנו נוטים לראות ולהדגיש יותר את הרע. גם אם הוא חלק קטן יחסית הוא מפריע והשפעתו נדמית לעיתים גדולה יותר מהיקפו האמיתי. אצבע כואבת משפיעה על תחושתנו בכל הגוף. בכוחה של התנהלותנו האנושית, כפרטים וכקבוצה, להשפיע על התנהלות העולם ועל גרמי השמיים. פרשה זו מצביעה על כך שכל המערכות מחוברות זו לזו. העשייה של בני האדם, התנהלותם כלפי החי והצומח וכלפי הזולת האנושי היא זו המניעה את העולם ומביאה לטוב או לרע כלכלי, בטחוני וחברתי. פרשה זו מהווה מדריך להתנהלות נכונה בעולם שהאל מגיב אליה ובפרשה זו אנחנו מקבלים מידע מוקדם. שלא נגיד שלא הזהירו אותנו מראש – הכל צפוי והרשות נתונה , בידינו , בידי כל אחד ואחד מאיתנו בכל מקום בו הוא נמצא, פועל ומשפיע.
שנדע להשפיע שפע טוב על העולם כולו, על עמינו וארצנו ועל משפחתנו.