פרשת בא התשפא 2021
 
אתמול נכנס לתפקידו  מנהיג חדש של אחת המעצמות הגדולות בעולם, שעל שטר הכסף שלה כתוב "באלוהים אנחנו בוטחים". לו הוא היה בעת העתיקה ודאי היה מקבל שם גנרי כמו קיסר, אנטיוכוס  או וושינגטון או פרעה. על פי הפרסומים הוא מינה לא מעט "יוספים", יועצים ממוצא יהודי, שיעזרו לו לנהל את הממלכה הגדולה בימים הלא פשוטים העוברים על העולם כולו. בנאום טקס השבעתו, הוא קרא לכל האמריקאים לכבד ולפעול למען האחדות, האמת, הכבוד ההדדי והחרות והכל בעזרת האל תוך שהוא מניח ידו על ספר הספרים. כן, זה הספר ממנו לקחו לוחמי החרות את הקריאה ואף חיברו לה מנגינה-  "שלח את עמי" !
 
ממש פרשת השבוע, פרשת בא !
 
פרשת בא ממשיכה את עשרת המכות שמנחית ה', ביד משה ואהרן, על פרעה ועל מצרים.
 
מה הבקשה המופנית לפרעה לפני כל מכה ?
 
לפני מכת הדם  :
 "וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר"
 
לפני הצפרדע :  " כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי."
 
לפני הכינים :  לא נאמר דבר.
 
לפני הערוב :   "וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. "
 
לפני הדבר :  "כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי."
 
לפני השחין : "כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי"
 
לפני הברד :   לא נאמר דבר.
 
עד כאן המכות בפרשת וארא ומכאן המכות בפרשתנו פרשת בא.
 
לפני הארבה :
 "כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי."
 
לפני החושך :  לא נאמר דבר.
 
לפני מכת בכורות :
 
 "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה:  כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.  ה וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.  ו וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.  ז וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ, וְעַד-בְּהֵמָה--לְמַעַן, תֵּדְעוּן, אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה, בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.  ח וְיָרְדוּ כָל-עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ-לִי לֵאמֹר, צֵא אַתָּה וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-בְּרַגְלֶיךָ, וְאַחֲרֵי-כֵן, אֵצֵא; וַיֵּצֵא מֵעִם-פַּרְעֹה, בָּחֳרִי-אָף. "
 
 
מה ניתן ללמוד מכל הפניות של משה ואהרן בשם השם והדרישה ממנו ?
 
גם אם יש שינויים קלים הרי שהדרישה הבסיסית מפרעה היא :
 
" כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי."
 
איזו עבודה, אם בכלל, מצפה האל שיעבדו אותו בני ישראל ?
או שאולי הכוונה בכלל אחרת !
 
נזכיר מה אומר האל למשה במעמד הסנה :
 
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.  יב וַיֹּאמֶר, כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ:  בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים, עַל הָהָר הַזֶּה." (ג, יא)
 
וזה מה שמשה אמור לומר לפרעה כשיפגוש אותו בפעם הראשונה :
 
"וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.    כג וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי, וַתְּמָאֵן, לְשַׁלְּחוֹ--הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ." (ד, כח)
 
אבל כשמשה ואהרן באים בפעם הראשונה אל פרעה , הדרישה לשלח את עם ישראל היא לא כדי לעבוד את האל אלא כדי לחגוג עם האל במדבר ולזבוח לו:
 
"וְאַחַר, בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר.  ב וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה--מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל:  לֹא יָדַעְתִּי אֶת-יְהוָה, וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ.  ג וַיֹּאמְרוּ, אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ; נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ--פֶּן-יִפְגָּעֵנוּ, בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב."  (ה, א-ג)
 
אבל כשמשה נשלח אל בני ישראל בכלל לא מוזכרים, הזבח והחגיגה ולא מוזכרת עבודה שצריך לעבוד את האל על הר כלשהו.
המטרה, בהוצאת בני ישראל ממצרים, היא להיות להם לאלוהים, אבל בפועל,  להביא אותם אל הארץ שהובטחה לאבות :
 
 לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.  ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.  ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.(ו, ו-ח)
 
מדוע מול פרעה הדרישה החוזרת כמה פעמים היא : " שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי" ?
 
נראה שהמסר האלוהי לפרעה, המלך המשעבד את עם בני ישראל, הוא -שאפילו אם אתה מלך, אתה  לא רשאי להפוך אף עם ואף אדם לעבד. עבדים יש רק לאלוהים וזו עבדות מסוג אחר.
זה המושג שפרעה מכיר- עבודה. בעשרת המצוות לא מוזכר כלל הפועל – עבד.  זה גם המושג שהעם מכיר ולכן בהתחלה מדברים אתו בשפתו, במילים שהוא מכיר.
בהמשך יובהר שהמצוות / עבודת האל מכוונת  לטייב את החלק הרוחני שבנו, החלק הנסתר וזאת בניגוד לציוויים אנושיים שאמורים , לרוב, להביא תועלת למי שמצווה אותם.  
 
מה בסופו של דבר עשו בני ישראל על אותו הר שהבטיח האל למשה שזה האות ?
 
" בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר.  ג וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  ד אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  ה וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ...
 
טז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.  יז וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר.  יח וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה, בָּאֵשׁ"...  וַיֵּרֶד יְהוָה עַל-הַר סִינַי, אֶל-רֹאשׁ הָהָר; וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶל-רֹאשׁ הָהָר, וַיַּעַל מֹשֶׁה. " (פרק יט)
 
נקודת השיא , מעמד הר סיני, אין בה עבודה. זהו מפגש  פסיבי שאין בו זבחים או עבדוה מכל סוג שהוא. זה מעמד שמחבר בכבלים עבותים את העם לאלוקים. לא עבודות אלא עבותות. כפי שהבטיח ה' למשה , אין כאן זבחים וגם לא עבודה וודאי לא עבדות. יש  כאן מעמד של ברית בין האל לעמו שהוציא ממצרים והציל ביד חזקה מיד פרעה.  לעתיד יאמר הנביא שאין לאל שום צורך בעולות ובזבחים. יש לאל להציע לעם ישראל חוקים אותם ניתן להפיץ לכל עמי העולם כיצד להקים חברת מופת צודקת.