מה תפקידם של השרים ?

פרשת בלק מתרחשת בקצה גבול ארץ מואב, כשבני ישראל חונים בערבות מואב, סמוך לגבול לפני הכניסה לארץ באזור יריחו , אחרי הקרבות עם סיחון ועוג. כפי שכתוב בסוף פרשת השבוע שעבר, פרשת חוקת :
 
"וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ. "
 
וכך נפתחת פרשת בלק :
 
"  וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי  .  ג וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
 
מעניין שמילת הפתיחה היא,  "וַיַּרְא", מילה שיכולה להיות מלשון ראייה אבל רומזת גם על יראה, קרי על פחד. ואכן, הפסוק הבא מתחיל במילה של פחד " וַיָּגָר מוֹאָב ".
 
לא ברור איך משה הנביא ידע על הפחד הזה של עמי האזור בכלל ושל מואב בפרט, כשכבר דיווח לנו על הפחד שנפל עליהם, עוד על  שפת הים בשירתו:
 
"חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם
אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן"
 
לפני שננסה להבין מה קורה בין בלק לבלעם, אולי צריך לשאול, מי סיפר למשה על מה שקרה לבלעם ובלק ולשם מה נכנס הסיפור הזה לספר התורה.  חוץ מזה שבצעירותנו זה היה כל כך חשוב שהיינו צריכים ללמוד בעל פה את משליו של בלעם ?   עוד נשוב לדון בזה.
 
אחרי שאמרו לנו שנפל פחד על עמי האזור, ננסה לעקוב אחרי השיח  ומי הם הנפשות הפועלות:
 
" וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן... וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא...
 
מי הדוברים בשם מואב ומה עושים כאן זקני מדין?  
מי הם השליחים שהוא שולח אל בלעם ומה המשימה שמוטלת עליהם לבקש מבלעם ?
 
" וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ:  לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי .  ו וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:  כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר. " 
 
השליחים הם זקני מואב וזקני מדין:
 
 " וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב, וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים, בְּיָדָם; וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, דִּבְרֵי בָלָק... 
 
אבל כשבלעם מבקש מהמשלחת להמתין עד הבוקר, זקני מדין לא מוזכרים. מי שנשאר לשבת להמתין למוצא פיו של בלעם, הם :
 
 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֵלָי; וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי-מוֹאָב, עִם-בִּלְעָם. ..
 
  את השאלה מי הם האנשים הללו שואל אלהים :
 
 וַיָּבֹא אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם; וַיֹּאמֶר, מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ   ?
 
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם, אֶל-הָאֱלֹהִים:  בָּלָק בֶּן-צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב, שָׁלַח אֵלָי...   
 
בלעם בעצם משיב שמדובר בשרי מואב ואין התייחסות לאן נעלמו זקני מדין.
 
... וַיָּקָם בִּלְעָם, בַּבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר אֶל-שָׂרֵי בָלָק, לְכוּ אֶל-אַרְצְכֶם:  כִּי מֵאֵן יְהוָה, לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם.     יד וַיָּקוּמוּ שָׂרֵי מוֹאָב, וַיָּבֹאוּ אֶל-בָּלָק; וַיֹּאמְרוּ, מֵאֵן בִּלְעָם הֲלֹךְ עִמָּנוּ.  
 
המשלחת הזו, ששבה מבלעם, לא מצליחה בשליחותה ולכן היא מפוזרת על ידי בלק.  בלק חושב שאם הוא יעלה את כמות ודרג השרים במשלחת החדשה, אולי זה יצליח.
 
... וַיֹּסֶף עוֹד, בָּלָק, שְׁלֹחַ שָׂרִים, רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה.    
 
אם בלק חשב שהעלאת דרג השרים וכמותם תעשה רושם ותשכנע את בלעם, בלעם משנמך אותם לדרגת עבדים ומבהיר שלא הכבוד הוא הדבר המשפיע על החלטתו.
 
... וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-עַבְדֵי בָלָק,
 
בלעם מבהיר לאנשי המשלחת החדשה שהם לא שונים מהמשלחת הקודמת:
 
 ... וְעַתָּה, שְׁבוּ נָא בָזֶה גַּם-אַתֶּם--הַלָּיְלָה; וְאֵדְעָה, מַה-יֹּסֵף יְהוָה דַּבֵּר עִמִּי.   
 
כשבלעם מקבל את רשות האל ללכת עם המשלחת, הוא שב ומכנה אותם שרים, כנראה כדי לתת הדרת כבוד למשלחת שמלווה אותו:
 
 וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-אֲתֹנוֹ; וַיֵּלֶךְ, עִם-שָׂרֵי מוֹאָב.   
 
כאן מתרחש הסיפור המדהים, ששיאו הוא היכולת של האתון לפתוח את פיה ולנהל שיחה עם בלעם הקוסם הגדול.  לאורך כל הדרך, אמנם לא שומעים את שרי מואב אבל הם הולכים אחרי בלעם, רואים ושומעים את כל מה שקורה בין בלעם לאתון ולמלאך.  אצל בלעם הם מכונים  "שרי מואב"  או "שרי בלק". אצל האל ואצל המלאך הם מכונים "אנשים"  . 
 
... וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל-בִּלְעָם, לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים, וְאֶפֶס אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, אֹתוֹ תְדַבֵּר; וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק. "    
 
כשבלעם מגיע אל בלק. בלק ממשיך בשלו ומדבר על הכבוד:
 
לו וַיִּשְׁמַע בָּלָק, כִּי בָא בִלְעָם; וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל-עִיר מוֹאָב, אֲשֶׁר עַל-גְּבוּל אַרְנֹן, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה הַגְּבוּל.    לז וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, הֲלֹא שָׁלֹחַ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לִקְרֹא-לָךְ--לָמָּה לֹא-הָלַכְתָּ, אֵלָי; הַאֻמְנָם, לֹא אוּכַל כַּבְּדֶךָ.
לח וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, הִנֵּה-בָאתִי אֵלֶיךָ--עַתָּה, הֲיָכֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה:  הַדָּבָר, אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי--אֹתוֹ אֲדַבֵּר  . לט וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-בָּלָק; וַיָּבֹאוּ, קִרְיַת חֻצוֹת . מ וַיִּזְבַּח בָּלָק, בָּקָר וָצֹאן; וַיְשַׁלַּח לְבִלְעָם, וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.  
 
האם אלו אותם שרי בלק או שמא גם לבלעם יש שרים שמלווים אותו ?
 ובעצם מה תפקיד השרים עכשיו, שקולם לא נשמע ? 
 נראה שתפקידם לשמש תפאורה ולשוות לטקס  מעמד מרשים.
 
כך השרים מוזכרים בניסיון הראשון לקלל את עם ישראל:
 
" וַיָּשֶׂם יְהוָה דָּבָר, בְּפִי בִלְעָם; וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל-בָּלָק, וְכֹה תְדַבֵּר.    ו וַיָּשָׁב אֵלָיו, וְהִנֵּה נִצָּב עַל-עֹלָתוֹ--הוּא, וְכָל-שָׂרֵי מוֹאָב".
 
וכך בניסיון השני :
 
" וַיִּקָּר יְהוָה אֶל-בִּלְעָם, וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו; וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל-בָּלָק, וְכֹה תְדַבֵּר.    יז וַיָּבֹא אֵלָיו, וְהִנּוֹ נִצָּב עַל-עֹלָתוֹ, וְשָׂרֵי מוֹאָב, אִתּוֹ; וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק, מַה-דִּבֶּר יְהוָה."
 
נשוב להתחלה וננסה להבין מדוע פונים המואבים אל זקני מדיין :
 
"וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן"
 
סביר להניח שהפנייה של מואב לזקני מדיין, באה כיוון שיתרו כהן מדיין נמנה על זקני מדיין. בין אם הוא עדיין בחיים ובין אם אחרי 40 שנות הנדודים במדבר הוא כבר איננו בחיים, יש למואב ציפייה שהמדיינים יודעים יותר על עם ישראל ועל משה שחי במדיין ואולי יוכלו לעזור להם. זקני מדיין הולכים עם זקני מואב לבלעם אבל מהר מאוד פורשים מהמשלחת. למרות זאת, מה שמעניין שהציווי בפרשה הבאה, פרשת פנחס, הוא לבוא חשבון עם המדיינים ולא עם המואבים. כך מצווה האל את משה:
 
" צָרוֹר, אֶת-הַמִּדְיָנִים; וְהִכִּיתֶם, אוֹתָם.    יח כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם, בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר-נִכְּלוּ לָכֶם עַל-דְּבַר-פְּעוֹר; וְעַל-דְּבַר כָּזְבִּי בַת-נְשִׂיא מִדְיָן, אֲחֹתָם, הַמֻּכָּה בְיוֹם-הַמַּגֵּפָה, עַל-דְּבַר-פְּעוֹר."
 
יכול להיות שאחרי שהניסיון של בלק ובלעם לקלל את ישראל לא מצליח, המזימה של פיתוי בני ישראל, המופיעה בסוף הפרשה, יצאה מהמדיינים ובראשם המדיינית שמתחברת לנשיא שבט שמעון:
 
"וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ .  ח וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה, וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם--אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה, מֵעַל, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. " 
 
את זהותה של המפתה הראשית והמפותה אנו מגלים בתחילת פרשת פנחס:
" וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה, אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת-הַמִּדְיָנִית--זִמְרִי, בֶּן-סָלוּא:  נְשִׂיא בֵית-אָב, לַשִּׁמְעֹנִי. טו וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית, כָּזְבִּי בַת-צוּר:  רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית-אָב בְּמִדְיָן, הוּא".
 
היחסים המורכבים של עם ישראל עם מדיין מסתיימים כך בפרשת מטות:
 וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.    ב נְקֹם, נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵת, הַמִּדְיָנִים; אַחַר, תֵּאָסֵף אֶל-עַמֶּיךָ .  ג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם לֵאמֹר, הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא; וְיִהְיוּ, עַל-מִדְיָן, לָתֵת נִקְמַת-יְהוָה, בְּמִדְיָן .  ד אֶלֶף, לַמַּטֶּה, אֶלֶף, לַמַּטֶּה--לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל, תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא.  ה וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלֶף לַמַּטֶּה--שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף, חֲלוּצֵי צָבָא.   ו וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה, לַצָּבָא:  אֹתָם וְאֶת-פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, לַצָּבָא, וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה, בְּיָדוֹ .  ז וַיִּצְבְּאוּ, עַל-מִדְיָן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה; וַיַּהַרְגוּ, כָּל-זָכָר  .  ח וְאֶת-מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל-חַלְלֵיהֶם, אֶת-אֱוִי וְאֶת-רֶקֶם וְאֶת-צוּר וְאֶת-חוּר וְאֶת-רֶבַע--חֲמֵשֶׁת, מַלְכֵי מִדְיָן; וְאֵת בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, הָרְגוּ בֶּחָרֶב. 
 
אז מה תפקידם של השרים בתקופה ההיא, ומי שירצה ישליך את זה גם על ימינו אלה היום, בעיני העם ובעיני המנהיג שלהם ?
השרים הם שליחים. השאלה היא האם הם יותר שליחי ציבור או שמא יותר שליחיו של המנהיג ומפאת המורא מפניו, הם מוכנים לעשות כל שליחות בלי לשאול יותר מידי שאלות על מהות השליחות ועל מטרות השליחות ?
יכול להיות שאם המנהיג היה מתייעץ איתם, מה צריך לעשות עם עם ישראל, אם בכלל היה צריך לעשות משהו או אולי להתעלם מנוכחותם, בכלל לא היו יוצאות משלחות להביא את בלעם.
 
בימים אלו אנו מציינים 40 שנה למבצע שלום הגליל ו - 16 שנה למלחמת לבנון השנייה. גם בעת הזו יש למנהיגים נטייה לא ממש להתייעץ עם השרים שלהם, אלא לקבל החלטות "במטבחונים" קטנים. מהלכים כאלה מחייבים דיון מעמיק של כל שרי הממשלה (כשממשלה מונה 18-20 שרים ולא כפול) כדי לשמוע היבטים ותובנות שונות, כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר.
 
נקווה שהשרים ומי שיעמוד בראשם אחרי הבחירות ייטיבו את דרכם.