שבת פרשת האזינו שבין יום הכיפורים לבין חג הסוכות היא אומנם הפרשה לפני האחרונה בתורה, אבל היא בעצם הפרשה האחרונה שקוראים בשבת. את הפרשה האחרונה,פרשת "וזאת הברכה", קוראים בשמחת תורה.
פרשת האזינו כתובה בתורה בצורה מיוחדת, בשתי עמודות של שירה. כל פסוק מחולק לשתיים או לארבע צלעות, שבדרך כלל הם סוג של תקבולת.
הפרשה הזו מדגישה את הצורך ללמוד את ההיסטוריה של העולם, ובתוכה את ההיסטוריה של עם ישראל. על זה כבר נאמר, שמי שלא יודע את עברו, ההווה שלו דל והעתיד לוט בערפל. אם ידיעת ההיסטוריה חשובה בכל מקום בעולם, בעמנו ובארצנו היא חשובה שבעתיים.
" זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ.
ח בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל . ט כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ: יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ... "
התורה אותה נשוב ונקרא מחדש בשבת שאחרי שמחת תורה, מתחילה בבריאת העולם על ידי הבורא. משם, מונים לנו את השנים ואת אילן היוחסין המאפשר מעקב על השנים שחי כל דור, מי היו הוריו ומי היו בניו. כדי לדעת את מקומך בעולם, אתה צריך לשמוע מהוריך ומזקניך הן את ההיסטוריה העולמית והן את ההיסטוריה המשפחתית שלך. אתה צריך להבין שבשלב מסוים הופרדו דיירי העולם לעמים, כשלכל עם מיועדת ארץ נפרדת. וכדאי שכל אחד ידע ויבין שיש גבול. בתוך העולם הזה יש גם ארץ אחת, המיועדת לעם ישראל.
את העם הזה הוביל האל, מהפנייה אל אברהם, ללכת לארץ כנען ועד הובלת עם ישראל, מצאצאיו של אברהם, שוב לארץ ישראל. נכון, בדרך היו 400 שנה של כור היתוך ואחר כך 40 שנה של ניפוי במדבר. אבל בסוף, אנחנו נמצאים על סף הכניסה לארץ המובטחת.
י יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן; יְסֹבְבֶנְהוּ, יכוננהו יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. יא כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ. יב יְהוָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ; וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר.
יג יַרְכִּבֵהוּ עַל- בָּמֳתֵי אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי; וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. יד חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן, עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי-בָשָׁן וְעַתּוּדִים, עִם-חֵלֶב, כִּלְיוֹת חִטָּה; וְדַם-עֵנָב, תִּשְׁתֶּה-חָמֶר."
הידיעה הזו, של הדרך ההיסטורית מהבריאה ועד הכניסה לארץ, היא חשובה מאוד כתשתית לצדקת הדרך מול עמים רבים, שלא ממש דורשים את טובתנו. אבל האם זה מספיק, הן מול הספקנים מתוך עמנו והן מול עמי העולם ? המציאות מראה שזה לא ממש מספיק.
אז מה עוד צריך לעשות ?
בתום השירה אומר להם משה מה צריך לעשות :
" וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם: הוּא, וְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן. מה וַיְכַל מֹשֶׁה, לְדַבֵּר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה--אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. מו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, שִׂימוּ לְבַבְכֶם, לְכָל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם: אֲשֶׁר תְּצַוֻּם, אֶת-בְּנֵיכֶם, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מז כִּי לֹא-דָבָר רֵק הוּא, מִכֶּם--כִּי-הוּא, חַיֵּיכֶם; וּבַדָּבָר הַזֶּה, תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּה".
התורה על כל חוקיה מונחת לפנינו.
קחו ממנה, כל אחד ואחת, את הדברים הקרובים לליבו.
לימדו ולמדו את הדברים כדי לתרום לחברה ולצעוד יחד לעולם טוב יותר.
