תאריך ושעה
 


מונה:


ערב שבת נחמו פרשת ואתחנן התשפג 2023
 
תמו שלושת השבועות של זיכרון החורבן והיציאה לגלות.  אלא שנדמה שלא למדנו הרבה מההיסטוריה הקשה של עם ישראל בעת ההיא ובעת הזאת. נקווה שעם תחילת שבתות הנחמה, תגיע גם הרגיעה והמשך החיים המשותפים של עם ישראל בארץ ישראל.
 
פרשת ואתחנן היא תמיד השבת שאחרי ט' באב ולכן גם נקראת שבת נחמו.
 
מעניין, שבפרשה הזו מופיע הצרוף "חוקים ומשפטים", תשע פעמים.
 
אחרי הזכרת תחינתו כדי להיכנס לארץ ואחרי שמשה מפנים שנסתם הגולל והוא לא ייכנס לארץ, מוקדשת כמעט כל הפרשה ללימוד "חוקים ומשפטים":
 
" וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם."(ד, א)
 
משה מקדים ומסביר שיש קשר בין התנהלות על פי החוקים והמשפטים לבין ירושת הארץ. ובפעם הבאה, אחרי שלימד את עם ישראל את החוקים והמשפטים, הוא מבהיר להם שכך צריך לחיות בארץ : 
 
"רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.   ו וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה .  ז כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו.   ח וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם". (ד, ה-ח )
 
לצערנו, בעת הזו יש המוציאים את דיבת עם ישראל בגויים, כאילו החוקים שלנו הם חוקים רעים.  בעת ההיא, משה מלמד את ישראל "חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם", שבעיני העמים הם תפארת החוק והמשפט - " וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה...   וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם ".
החוקים הכתובים בתורה הם יסודות של החוקים הנהוגים בכל העולם. אפילו על הדולר האמריקאי כתוב "אנחנו מאמינים באלהים". האמונה באל היא האמונה, בחוקים והמשפטים, שהוא הוריד ביד משה. במרכז החוקים והמשפטים מופיעים עשרת הדברים, שמשה מזכיר שוב בפרשה הזו.
 
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֲלֵיכֶם, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:  קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.   יג וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת-בְּרִיתוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.   יד וְאֹתִי צִוָּה יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לְלַמֵּד אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:  לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ." ( ד , יב-יד )
 
לפני עשרת הדברים משה פונה אל עם ישראל לשמוע, ללמוד, לשמור, ולעשותם :
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם."  (ה, א)
 
אחרי עשרת הדברים שנאמרו מפי הגבורה, משה מקבל את הפנייה האלוהית לתווך את דברי האל אל אוזן האדם :
" לֵךְ, אֱמֹר לָהֶם:  שׁוּבוּ לָכֶם, לְאָהֳלֵיכֶם.   כז וְאַתָּה, פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל-הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם; וְעָשׂוּ בָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ .  כח וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם:  לֹא תָסֻרוּ, יָמִין וּשְׂמֹאל.   כט בְּכָל-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם--תֵּלֵכוּ:  לְמַעַן תִּחְיוּן, וְטוֹב לָכֶם, וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן" .  (ה , כז-כט )
 
ושוב מוצגת המטרה לשמה יש לנהוג על פי החוקים והמשפטים "לְמַעַן תִּחְיוּן, וְטוֹב לָכֶם, וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן".
 
כמורה או מדריך טוב, אנחנו יודעים שכדי שדברים יופנמו וייחרטו בזיכרון, צריך לשנות ולשנן את הדברים יותר מפעם אחת. זו אולי הסיבה שמשה מדבר ומלמד את החוקים והמשפטים שוב ושוב כדי שילמדו לפחות שלושה דורות:
 
וְזֹאת הַמִּצְוָה, הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, לְלַמֵּד אֶתְכֶם--לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.   ב לְמַעַן תִּירָא אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-חֻקֹּתָיו וּמִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ--וּלְמַעַן, יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ .  ג וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ, לָךְ--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ". (ו, א-ג )
 
כחלק חשוב במערכת החינוך ובהנחלת המורשת לדורות, מלמד אותנו משה את שיטת השאלות והתשובות, את הצורך לאתגר את השואל וגם את המלמד:
 
" כִּי-יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר, לֵאמֹר:  מָה הָעֵדֹת, וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֶתְכֶם.   כא וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ, עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם; וַיֹּצִיאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה.   כב וַיִּתֵּן יְהוָה אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל-בֵּיתוֹ--לְעֵינֵינוּ.   כג וְאוֹתָנוּ, הוֹצִיא מִשָּׁם--לְמַעַן, הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ".  (ו , כ-כג )
 
את הפסוקים הללו ואת שיטת החינוך הזו, הכניסו מחברי ההגדה לפסח לתוך ההגדה. בלילה בו צריך כל אחד לחוש כאילו הוא יצא ממצרים, אנו מנחילים את המורשת המחברת בין יציאת מצרים ולחיים בארץ המובטחת. את החיים של עבדות שנבעו מחוסר היכולת של האחים לחיות בשלום עם יוסף, לחיי החופש והחרות בקרב אחינו בארץ ישראל.
 
וכך מסתיימת הפרשה :
 
"וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַמִּצְוָה וְאֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם."
 
משה מלמד אתנו, כמו בדיבר העוסק בשבת, אותו אנו שרים בקבלת שבת-  "שמור וזכור בדיבור אחד השמיענו אל המיוחד"... . את כל החוקים חובה עלינו ללמוד ולזכור, אבל זה לא רק לימוד תיאורטי. הלימוד נועד כדי לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת.
 
גם הפרשה הבאה, פרשת עקב, שהיא המשך ישיר לנאומי משה, מתחילה עם הציווי לשמור ולעשות את המשפטים :
 
" וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם."
 
העיסוק בחוקים ומשפטים תמיד היה במרכז החיים היהודיים בארץ ובגולה.  
האם זה דבר טוב ונחוץ להכניס הכל לתוך תבניות החוק והמשפט ?
האם אכן יצר לב האדם רע מנעוריו וחוסר האמון בטבע האנושי הביא ליצירת  חוקים ומשפטים רבים כל כך, בכל תחומי ופרטי חיינו ?
בימים אלו נראה שהחוק והמשפט הם חזות הכל עד כדי מלחמת אחים.
האם ייתכן שיגיע יום בו המגמה תהיה לצמצם ולבטל חוקים ולאפשר זרימה טבעית של החיים ?
 



לייבסיטי - בניית אתרים