תאריך ושעה
 


מונה:

בשבוע שעבר התייחסנו לקריאה המכוננת של עם ישראל, המופיעה בפרשת ואתחנן, מה שמכונה קריאת שמע : "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" .
 
גם השבוע פרשת עקב מתחילה בשמיעה  אם תשמעון ואם לא תשמעון:
 
"וְהָיָ֣ה עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ": (ז, יב)
 
 
"וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֗ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ  לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן:
 כ כַּגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהוָה֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹּאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם:   (פרק ח, יט – כ )
 
ושוב נשמעת הקריאה שמע ישראל:
"שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם: (פרק ט, א)
 
 
ובהמשך הפרשה אף כפל שמיעה : "וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה
 אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם  וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם:" (יא, יג)
 
שתי הפרשות הללו עוסקות בשמיעה .
 
בשבוע הבא , פרשת ראה, מתחילה בראייה ועוברת לשמיעה :
 
" רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה כז אֶת-הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם כח וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם." (יא, כו-כח)
 
ובהמשך הפרשה :
 
" כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לַעֲשׂוֹת, הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ."
 
מה משמעות השמיעה והראייה כשאנחנו זוכרים שבמעמד הר סיני כמתואר בספר שמות נאמר :
 
" וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" (שמות כ, יד)
 
מה המשמעות של ראיית הקולות בהר סיני ?
 
רק כדי לסבר את האוזן ואת העין נספר, שראייה מבחינה טכנית, כך על פי הויקיפדיה, היא בתוך הספקטרום הנראה :
"הספקטרום הנראה הוא החלק מן הספקטרום האלקטרומגנטי הנראה בעין האנושית.  קרינה אלקטרומגנטית בטווח זה של אורכי גל נקראת האור הנראה או פשוט אור . עין אנושית טיפוסית תגיב לאורכי הגל שבין 380 ל-750 ננומטר , או במושגים של תדירות הגל, בין 400 ל-789 טרה-הרץ" .
 
שמיעה היא :
"עוצמת הקול נמדדת ביחידות של דציבל . טווח השמיעה של האדם הוא בתחום שבין 10 ל-150 דציבלים.
תדירות הקול נמדדת ביחידות של הרץ . תחום התדרים אותו מסוגלת אוזן אדם אופייני לקלוט הוא 20 הרץ עד 20,000 הרץ. קולות שתדירותם נמוכה יותר או גבוהה יותר, אינם נשמעים.
 
המסקנה הטכנית היא שלא ניתן לראות את הקולות יען כי אלו סדרי גודל שונים של תדירות .  (טרה הרץ זה 10 בחזקת 12 )
 
אז נחזור לעניינינו וננסה להבין את השימוש בראייה ובקול השמיעה, שקצת מתערבבים בנאומים של משה. בפרשת דברים , משה פותח בקריאת שמע וכעבור שלושה פסוקים עובר לראייה:
 
 
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.    ב לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ...
 
ה רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ...
 
האם יש הבדל בין השמיעה אל החוקים והמשפטים לבין ראיית החוקים והמשפטים ?
 
בהמשך כשמשה מתאר את מעמד הר סיני , בניגוד למה שציטטנו לעיל מספר שמות ,   ש – "כל העם רואים את הקולות", כאן משה מספר שלא רואים תמונה אלא רק קול :
 
 
... י יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל-לִי אֶת-הָעָם, וְאַשְׁמִעֵם אֶת-דְּבָרָי:  אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, וְאֶת-בְּנֵיהֶם, יְלַמֵּדוּן.  יא וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּןתַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם--חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל.  יב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֲלֵיכֶם, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:  קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.    ...
 
 טו וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם:  כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  טז פֶּן-תַּשְׁחִתוּן--וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל
 
ומשה חוזר ומדגיש שלא ראיתם תמונה ואל תנסו לדמיין את מראה האלוהים כתמונה. אתם שמעתם קול מתוך האש.
 
 
...  הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה--וַיֶּחִי.  לד אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים, לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹיבְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָהוּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים:  כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּמִצְרַיִם—לְעֵינֶיךָ. לה אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ.  לו מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹלְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. (פרק ד)
 
 
בפרק הבא פרק ה בפרשת ואתחנן , לפני ואחרי החזרה על עשרת הדברים, נשמעת שוב הקריאה שמע ישראל בשינוי אחד. קודם הייתה שמיעה אל החוקים ועכשו שמיעה את החוקים. האם יש משמעות להבדל ?
 
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם.   ב יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב .  ג לֹא אֶת-אֲבֹתֵינוּ, כָּרַת יְהוָה אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת:  כִּי אִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים  ...
 
 
 
 אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל-כָּל-קְהַלְכֶם בָּהָר, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל--קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא יָסָף ; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים, וַיִּתְּנֵם, אֵלָי .  יט וַיְהִי, כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת-הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְהָהָר, בֹּעֵר בָּאֵשׁ; וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כָּל-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם .  כ וַתֹּאמְרוּ, הֵן הֶרְאָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת-כְּבֹדוֹ וְאֶת-גָּדְלוֹ, וְאֶת-קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ; הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ, כִּי-יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וָחָי.   כא וְעַתָּהלָמָּה נָמוּת, כִּי תֹאכְלֵנוּ, הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; אִם-יֹסְפִים אֲנַחְנוּ, לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ .  כב כִּי מִי כָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כָּמֹנוּ--וַיֶּחִי.  כג קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ--וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ.   כד וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם, בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, שָׁמַעְתִּי אֶת-קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ--הֵיטִיבוּ, כָּל-אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ... "
 
דרך אגב , כאן משה מספר שתגובת העם הייתה "וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ. "  זאת בניגוד לאמירה האלמותית שתפסה מקום חשוב באמונה בסדר ההפוך והלא הגיוני כשהקדימו נעשה לנשמע :
 
 וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"
)ספר שמות פרשת משפטיםפרק כ"דז)
 
 
מה פשר המילים ראייה ושמיעה ?
 
ראייה, היא התבוננות והתבוננות היא גם רכישת תבונה מתוך ההסתכלות על מה שהעין רואה ושולחת למוח תרגום . כשמשה אומר : "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים" הוא כנראה מבקש לדעת , מה אתם הבנתם ממה שאני לימדתי אתכם. רוצה לומר שלכל חוק ומשפט יש כוונת מכוון יש טעם ויש מטרה לשמה חוקקו החוקים הללו.
 
שמיעה, היא קליטת הקול המשודר ונקלט באוזן ומועבר למוח.  אבל שמיעת הקול בלבד היא רק החלק הטכני.  עם השמיעה צריכים להיות גם הקשבה והאזנה. "האזינו השמיים ואדברה" משורר משה בסוף ספר דברים. אנשים שאינם קשובים לקול שמועבר אליהם, לא מפענחים את המסרים שהקול נושא עימו. כשלימדתי נערים לקרוא בתורה, פתחתי ואמרתי להם שהדבר הראשון הוא לקרוא בקול רם וברור כדי שהשומע ישמע את מה שהתכוונתם להשמיע . כדי שהשומע יבין מה אתם אומרים אתם צריכים להבין מה אתם אומרים, רק אחר כך מגיעים הטעמים שנותנים טעם לדברים ויוצרים אצל השומעים הקשבה כדי להבין למה התכוונו הכותב והקורא.
 
אבל יש גם את המושג "לשמוע בקול" שמשמעותו לבצע את הנאמר.
" כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לַעֲשׂוֹת, הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ."
 
 
אז מה למדנו מהשימוש של משה בשני המושגים שמיעה וראייה ?
 
למדנו שצריך להתבונן ולהבין את משמעות החוקים והמשפטים .  מתוך ההבנה את כוונת המשורר ומתוך השמיעה וההאזנה אל החוקים והמשפטים , נוכל לשמוע בקול האלוהי ולקיים את החוקים שירדו אלינו והפכו לחלק בלתי נפרד מההתנהלות שלנו בעולם.


לייבסיטי - בניית אתרים