ערב שבת פרשיות ניצבים-וילך התשפד 2024
 
שבת אחרונה של שנת התשפד.
שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.
השבת נקרא שתי פרשיות קצרות- ניצבים ו-וילך, לקראת תום ספר דברים ולקראת תום סבב קריאת התורה לשנה הזו. נקווה שהשנה נוכל לקרוא את תום הספר בשמחת תורה ולהתחיל מבראשית תוך כדי שמחה וריקודים, אלה שלא הצלחנו לעשות בשנה החולפת.  
מה רוצים ללמד אותנו כבר בתחילת פרשת ניצבים ? איזה עיקרון מאוד חשוב אומרים לנו ?

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל .  י טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.  

כולנו שווים לפני האל הבלתי נראה. לכולנו יש אחריות משותפת, מראשי השבטים ועד ל-גר, זה שלא מזמן הצטרף לעם ישראל מרצונו.
בנוסף, יש כאן הגדרה שמשום מה הפכה להיות של הפחותים בחברה. שני בעלי מקצוע שמכנים בהם את תחתית החברה ולא היא. שני המקצועות הללו, חוטב עצים ושואב מים, באים ללמד אותנו (הקרדיט- לאביבי בערוץ 14) על שני סוגי אנשים: חוטב העצים הוא מי שמפסיק חיים כשהוא כורת את העצים.  נזכיר גם שעונש מוות על ידי האל נקרא "כרת". שואב המים הוא מי שמעניק חיים בהשקותו מים את הצומח ואת בעלי החיים ומובן, לבני האדם. לברית הזו, של עם ישראל עם אלוהי ישראל, כולם חייבים להתייצב. יתרה מכך, ההתחייבות של הדור הנכנס לארץ ישראל כדי לרשת אותה, כולל גם את כל הצאצאים של עם ישראל לדורותיו :
"... לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ:  אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.   יב לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.   יג וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.   יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם. " 

בהמשך, אנו נתקלים בשני ביטויים לא ממש ברורים לתיאור האנשים המנסים להפר את הברית בין אלוהי ישראל שהוציא אותנו ממצרים לבין עם ישראל :
"...  פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ--וְלַעֲנָה.   "
מי הם הראש והלענה שאליהם משולים אלה שאינם רוצים עוד להיות חלק מעם ישראל הקשור בברית עולם עם אלוהינו?
ב – "בלוג התנ"ך " מצאתי את הדברים האלו :
" ירמיהו אמר:   " וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי רֹאשׁ, כִּי חָטָאנוּ לַה"
"הִנְנִי מַאֲכִיל אוֹתָם לַעֲנָה,  וְהִשְׁקִתִים מֵי רֹאשׁ"

ראש עם א' או רוש עם ו', הוא נוזל רעיל, או סם נוזלי שמסמם את האדם עד כדי כך שאינו מבחין בין טוב לרע. במנות יתר הוא גם גורם למוות.
 
בשירת האזינו שנקרא בשבוע הבא, נכתב: "עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ, אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ". כלומר: ענבים שהמיץ שלהם מר. היין שמכינים מאשכולות אלה הוא כמו ארס נחשים, כפי שנכתב בפסוק שלאחריו: "חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם, וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר". אולי כוונת המשל היא לענבי גפן מקולקלים, ואולי הכוונה היא לפירות של צמח ראש.
 
מעניין בכלל ובימינו בפרט, שכשהנביא הושע התלונן על עיוות הצדק, הוא  דימה זאת לראש : "וּפָרַח כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט, עַל תַּלְמֵי שָׂדָי".
 
כוונתו היא: משפטי השקר נפוצים בארץ, כמו פרחי הראש הרבים שגדלים פרא בין תלמי השדה  !
 
יש הטוענים שהראש הוא הפָּרָג,  הצמח בעל הפרח האדום. ממנו מפיקים חומרים משכרים, כמו האופיום אשר במינון גבוה עלולים גם להרוג. ראו את משפטי האופיום בארה"ב שבהם נשפטו חברות התרופות, כולל טבע הישראלית, והוטל עליהם קנס כספי גבוה מאוד.
 
האנשים המפרים את הברית של עם ישראל עם היושב במרומים, משולים ללענה, שהיא צמח מר ולראש, שהוא סם מות.
וממשיך הכתוב :
… "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי--כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ... "
האם כבר בעת ההיא ראו את היהירות וההתנשאות של שרירות הלב של חולמי השלום המדומה עם הרוצחים, שהגיעו לארצנו כמהגרי עבודה ?!
ומה פשר המטרה  "לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה" ?
ספות נשמע כתוספת. "הרוה" הם כנראה אלו שרוויים בכסף, בהון, בנכסים ובמעמד גבוה, אבל הם לא מסתפקים במה שיש להם. אלה האנשים שהולכים בשרירות לב גם על חשבון "הצמאים". כמוהם כבעלי רשתות המזון הגדולות, שלא מתביישות להעלות מחירים על חשבון "הצמאים", על חשבון אלו שלא כל כך "שבעים" כמוהם.

האם שנה אחרי מלחמות היהודים על תפילת יהודים ביום הכיפורים, האם שנה אחרי שמחת תורה הנורא שלא נחגג בכל הארץ אלא בחגיגות סמים ובודהא ביער, שאליהם התפרצו הרוצחים והאנסים, האם כבר מותר להביט על הימים הללו ולשאול את מה שכתוב בפרשת השבוע :
"וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה.   כד וְאָמְרוּ--עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם:  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם .  כה וַיֵּלְכוּ, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לָהֶם:  אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם.   כו וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.   כז וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה ..."  
ומסיים בפסוק:

"הַנִּסְתָּרֹת--לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".
אין ספק שדרכי האלוהים נסתרות מעינינו ומבינתנו. יחד עם זאת, יש לא מעט דברים שעם קצת מחשבה מביאים לתובנה הגלויה שככל שנהיה מחוברים לדברי התורה הזאת, כך יש סבירות שיבואו עלינו רק דברים טובים.

אז עם תום השנה הקשה הזו, נקווה, נתפלל ונעשה מה שביכולתנו כדי שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנה של מפנה , שנה של התפכחות ממחשבות העבר, שנה שנזכה לראות בניצחון מוחלט על הרוע שפרץ לחיינו, מבחוץ ומבפנים.  שנה שיגבר האור על החושך וכולנו יחד נפעל למען צאצאינו שיוכלו לחיות בארץ הזו לעולם, בשקט ובשלווה.