ערב שבת תשובה פרשת וילך התשפב 2021
שלום שלום משפחתנו האהובה
נכנסנו לשנה החדשה בשמחה ובטוב לבב. עם תקוות טובות לשנה טובה ורגילה.
אבל השנה היא לא שנה רגילה, השנה היא גם שנת שמיטה.
בפרשת השבוע, פרשת וילך, מספרים לנו שמשה משלים את כתיבת התורה :
" וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל ...
ואז מצווה משה :
... וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.
המצווה הזו חלה השנה בשנת השמיטה, בעד שבועיים בחג הסוכות.
ומה צריך לעשות ?
... בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר: תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.
יב הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
יג וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ".
זו השנה וזה הזמן לכנס את כל העולים לרגל לירושלים, לקריאה בתורה ברוב עם, מה שמכונה, קריאה בהקהל. קריאה בתורה, אותה צריך לקרוא המנהיג של העם. לקרוא וגם להבין. להבין וגם לפעול למען העם.
בהמשך הדברים, מודיע ה' למשה כי עם ישראל יעבוד אלוהים אחרים. את העתיד הרע הזה מספר משה ומזהיר את בני ישראל מפניו.
אם מוציאים מתוך הכתוב את כל הנבואות השחורות ואת האזהרות על חטאי בני ישראל הצפויים, אנו נותרים עם הדברים הבאים:
"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל...
... וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כג וַיְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה עִמָּךְ . כד וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר: עַד, תֻּמָּם . כה וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר.
כו לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד....
...הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ.
... ל וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם...
הדברים שצריך לעשות, כדי לשמר את המסורת ולדעת את הדרך הנכונה, הם :
ראשית , התורה צריכה להיות כתובה. אחת הדרכים ללמוד דברים ולא לשכוח, היא על ידי כתיבת הדברים.
שנית, היא צריכה להיות כתובה והיא צריכה להיקרא כמו שירה. היום כבר ידוע שאם לשירה יש מנגינה, היא נחרטת היטב בזיכרון ומתנגנת בראש. לפעמים, אפילו קשה להוציא אותה מהראש.
שלישית, הספר הכתוב צריך להישמר במקום שבו תמיד ניתן יהיה למצוא אותו, ואפשר יהיה לקרוא בו ולא לשכוח את הכתוב בו.
רביעית, צריך להפקיד את הספר החשוב הזה בידיים נאמנות, ולהפקיד עליו שומרים, כדי שאף פעם לא יאבד.
חמישית, קריאת התורה צריכה להתרחש ברוב עם, באירוע מיוחד שלא ישכח. זו חוויה שמתרחשת בירושלים אחת לשבע שנים בחג הסוכות בשנת השמיטה.
אולי הגיע הזמן לחדש את המסורת הזו, כבר השנה.
