שבת פרשת נשא התשפא 2021
 
שלום שלום משפחתנו האהובה
 
הרקטות שלהם עפות לעברנו וחלקן מזיקות והורגות בנו.
המטוסים שלנו ממשיכים להפציץ בעזה ולזרוע הרס .
 ואצלנו מזמינים לחצים ומדברים על "הפסקת אש".
 
האם שוב לא למדנו דבר מהעבר ?  האם שוב אנחנו לא מסיימים את המשימה עד תום ?
כבר אמרנו בעבר "מי שלא מסיים את המלחמה עד תום, עד הכניעה של האויב, זורע את הזרעים של המלחמה הבאה !! 
לצערנו, לפי הניסיון היא תגיע שוב, הרבה יותר מהר ובעוצמות הרבה  יותר גבוהות !   
 
אז הפסקת האש נכנסה לתוקפה ונקווה שהכל יהיה לטובה.
 
 
בפרשת השבוע, פרשת נשא, ישנו צירוף של שני נושאים שגרם להיווצרות האמירה :
 
 "מי שראה אישה שוטה בקילקולה, יזיר את עצמו מהיין"
 
כך נפתח נושא "אישה שוטה" בפרשתנו:
 
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: {יג} וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה: {יד} וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה": (פרק ה, יב-טו)
 
התורה מלמדת אותנו כלל מאוד חשוב. זה שאתה חושד באשתך וזה שאתה "מספר לעצמך סיפור" שאשתך בגדה בך, זה עדיין לא הופך את הסיפור לנכון !!
תזכור שיש גם את האפשרות שזה רק בדימיון שלך ואשתך לא בגדה בך כמו שכתוב –
 
 " ...וְהִיא לֹא נִטְמָאָה":
 
וכאמור אחרי עניין האשה השוטה, מופיע עניין הנזיר:
 
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה: {ג} מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל: {ד} כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל: {ה} כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַיהוָה קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ" (פרק ו , ב-ו )
 
בימים רעים שעברו על עם ישראל , כשמנעו מאיתנו לקרוא בפרשת השבוע, החליטו חז"לנו לקרוא סיפור דומה מהנביאים.  ואכן, אין לנו סיפור דומה יותר מסיפורם של מנוח ואשתו שיזכיר את סיפור הנזיר ואולי גם את סיפור האשה, שאישה יכול לחשוד בה, כשנפגשה עם איש זר ואולי קרה שם ביניהם משהו שמתאים למדורי הרכילות.
 
כך מתחילה ההפטרה, הלקוחה מספר שופטים:
 
"וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה.
המידע הראשון החשוב שמוסר לנו מספר הסיפור , שמדובר באשה עקרה שמעולם לא ילדה.
על הרקע הזה מתואר המפגש בין המלאך והאשה:
 ...וַיֵּרָא מַלְאַךְ-ה' אֶל-הָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, הִנֵּה-נָא אַתְּ-עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן.
וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל-תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר; וְאַל-תֹּאכְלִי כָּל-טָמֵא. כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן,
וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ כִּי-נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן-הַבָּטֶן; וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד פְּלִשְׁתִּים.
המלאך אומר לאשה שלושה דברים.
ראשית , דעי, שלמרות שעד עתה היית עקרה , את תכנסי להריון.
שנית , הנער שיוולד לך יהיה "נְזִיר אֱלֹהִים" ולכן כבר את תתחילי להקפיד לא לשתות יין ועוד.
שלישית, המלאך מבשר לה שהוא יהיה מנהיג שיושיע את עם ישראל מיד פלישתים.
 
בשלב הזה לא ברור היכן ומתי קרה הסיפור לאשה. האם הוא בכלל קרה בפועל או שאולי היא חלמה. כך היא מתארת האשה, למנוח אישה, את שקרה לה:

...וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר, אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד; וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי-מִזֶּה הוּא וְאֶת-שְׁמוֹ לֹא-הִגִּיד לִי. וַיֹּאמֶר לִי, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן; וְעַתָּה אַל-תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל-תֹּאכְלִי כָּל-טֻמְאָה--כִּי-נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן-הַבֶּטֶן עַד-יוֹם מוֹתוֹ." 
(ספר שופטים, פרק י"ג, פסוקים ב'-ז')
 
מלשון התיאור של האשה  "אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי"  לא ברור מה באמת קרה. 
את המונח  "בָּא אֵלַי"  ניתן להבין בשני אופנים:
  ”בָּא אֵלַי"  מלשון התקרב אלי.
אבל  "בָּא אֵלַי"   ניתן להבין גם מלשון "ביאה".
האפשרות השנייה מקבלת חיזוק מהאמירה של אותו איש אלוהים שאמר לאשה –
 הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן !
 
כפי שאמרו על שרה שנתעברה מאבימלך, אמרו על אשת מנוח שנתעברה מאיש האלוהים!
 
אצל שרה השיבו, שיצר האל את תבנית פניו של יצחק כתבנית פניו של אברהם, כדי שלא יגידו מאבימלך נתעברה שרה.
כאן, אצל אשת מנוח, הודיעו לה שהנער יהיה נזיר אלוהים והוא יושיע את ישראל מיד פלישתים.
 
בהמשך הסיפור שלנו מבקש מנוח לפגוש את אותו האיש כדי לשמוע ממנו את הגרסה שלו לסיפור.
 
" וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר:  בִּי אֲדוֹנָי--אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא-נָא עוֹד אֵלֵינוּ, וְיוֹרֵנוּ מַה-נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד."
 
ואכן הוא מגיע שוב אל האשה, שרצה מהר לקרוא לאישה כדי שיבוא וישמע מפיו.
כדי להסיר ספק, מנוח פונה ישירות ושואל :
 
... הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ אֶל-הָאִשָּׁה, וַיֹּאמֶר אָנִי.  
 
וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ, עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ:  מַה-יִּהְיֶה מִשְׁפַּט-הַנַּעַר, וּמַעֲשֵׂהוּ. 
אחרי שמנוח נרגע, הוא מוכן לשמוע את מה שיש למלאך לומר על הנער שיוולד.
שלא כמו בפרשתנו, מנוח לא מתנהל מול אשתו כמו אל אשה שוטה, ולא עוברת עליו רוח של קינאה. הקשר הטוב והנכון בין מנוח לאשתו נשמר והמספר אף טורח בהמשך הסיפור לומר לנו, יותר מפעם אחת, "ומנוח ואשתו". 
 
נשוב ונאמר, לא כל פעם כשאנחנו חושדים באחר או באחרת, צריך לרוץ וליצור משבר. ייתכן שיש עוד אפשרויות, אותן ניתן לברר וליישר, כך שהחיים יכולים להמשיך ללא מבחני פוליגרף וללא טקסים לא נעימים. לפעמים, גם כשנמצא שלא היה מקום לחשד, כבר לא ניתן לחזור לאותה נקודת מוצא.  ובניגוד לאמירה, גם לא צריך לעבור לקצה האחר ולהפוך להיות נזיר.  ההמלצה היא לבחור בשביל הזהב, שלרוב מוכיח  את עצמו לאורך זמן יותר  מדרך קיצונית, ודאי במה שנוגע ליחסים שבין אדם לחברו או חברתו.