שבת פרשת במדבר ערב חג מתן תורה התשפא 2021
 
נאחל לכל משפחתנו וחברינו , בכל חבלי ארצנו, לעבור שבתות וחגים שמחים של עם חופשי בארצנו.
 
חג השבועות במשפחתנו הוא ציון דרך חשוב ועצוב.  אנחנו נשוב ונזכיר זאת כל שנה בשבועות. בשבועות חל יום השנה להגעת משפחת מוסקל לאוושויץ-ברקנאו, שכמעט כולם נרצחו שם מיד עם ירידתם מהרכבת. "אותנו לקחו מהגטו בסאטמר, יום אחרי שבועות (התש"ד 1944)" חזרה ואמרה אימא לאה-גבריאל לבית גרינצווייג. ארבעה ימים אחרי שבועות, ביום י' בסיוון, הגיעו גם הם לבירקנאו. את היום הזה – י בסיוון, כך רשם לנו אבינו, אנו מציינים כיום השנה לרצח משפחת גרינצוויג.
 
השבת מתחילים לקרוא ספר חדש, הספר הרביעי שהוא הספר האחרון. ספר דברים, שבא אחריו, הוא סיכום של משה לתקופת  שליחותו ממצרים ועד לפני כניסה לארץ המובטחת ארץ ישראל.  אבל השנה לא נעסוק בפרשת במדבר אלא נפנה לעסוק בחג השבועות, שהוא גם חג הביכורים וגם חג מתן תורה.
 
חג השבועות הוא קודם כל חג מתן תורה.
לציון וזכר לאירוע המרכזי שקרה ביום הזה, מה שמכונה "מעמד הר סיני", אנו קוראים ביום החג הזה את מה שנאמר מפי הגבורה במעמד החד פעמי, את עשרת הדברים המרכזיים או את עשרת העקרונות  המנחים את חיינו, הכתובים בתורה :
 
 
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה
3. לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא.
4. זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
5. כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ
6. לֹא תִרְצָח.
7. לֹא תִנְאָף.
8. לֹא תִגְנֹב.
9. לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ.
 
מה יש בעשרת הדברים הללו שהאל מצא לנכון לדבר אותם בקולו אל בני ישראל, במדבר, כחודשיים אחר צאתם מארץ מצרים ?
 
בפתיחה, הדבר הראשון שעושים  בדר"כ הוא להציג את עצמנו. 
האל מציג את עצמו לעם ישראל, באמצעות החוויה הכי  משמעותית שחוו, אך לפני פחות מחדשיים – הגאולה וההוצאה שלהם מארץ בה היו עבדים, מארץ מצרים.
 
שני הדברים הבאים, מטרתם ליצור יראת כבוד לאל, המוציאם ממצרים.
 
הדבר החשוב הבא, הוא החיבור של האירוע המכונן של היווצרות העם במצרים, לאירוע המכונן הראשון, אירוע בריאת העולם.
את שני האירועים הללו אנחנו משלבים בכל שבת ובכל חג בקידוש כשאנחנו מציינים שהוא "זכר למעשה בראשית" ו – "זכר ליציאת מצרים".
 
אחרי הכבוד לאל, חייבים ליצור כבוד בתוך המשפחה, כבוד להורים ולמסורת שהם מייצגים, אותה הם קיבלו מההורים שלהם. כך נוצרת המסורת אותה שומעים ועליה מתחנכים הצאצאים, שגם הם מתבגרים ומחנכים את ילדיהם ליראת כבוד להורים ולמסורת.
 
חמשת הדברים החשובים הבאים, הם התשתית ליצירת חברה בריאה.
 
מעניין שהדבר הראשון הוא "לא תרצח" !
 
זה הדבר הראשון ששני הבנים הראשונים שנולדו בעולם לא הבינו את משמעותו.  קין רוצח את אחיו הבל, מבלי להבין שזה מעשה שאין ממנו חזרה.
 
בנסיבות משמעות הרצח עוד יותר לא מובן מדוע הברכה שמברך האל את ישמע-אל, היא:
 
"... וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב.  יא וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ.  יב וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן." (בראשית טז)
 
והברכה לעשיו שמברך אותו אביו יצחק היא : 
 "ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך   " (בראשית כז , מ)
 
אם הברכות לאחינו בני דודינו שהם גם אויבנו ושונאינו, הן להיות פרא אדם ולחיות על החרב, מה לנו כי נלין על החרב העוברת עתה בארצנו ?!
 
זה לא נעים לומר לעצמנו, אבל הדברים הרעים האלו, באים עלינו כאשר אנחנו לא מקיימים את מה שכתוב לפני "לא תרצח" ולא את מה שכתוב אחרי "לא תרצח".
 
החוסן הלאומי שלנו נובע מהיותנו עם שומר חוק וסדר, שומר על כללי המשפחה "ולא נואף" !
שומר על כללי החברה הבסיסיים "לא גונב" !   ו – "לא משקר" !!
 
החוסן שלנו קיים כשאנחנו שמחים בחלקנו ו – "לא חומדים"  את מה שיש לאחינו ולחברנו !
 
ואחרי כל זה, אנחנו צריכים לחיות בערבות הדדית ואז נוכל להגן על ארצנו וערי אלוהינו מפני הבאים עלינו, הן מן החוץ והן בתוך ארצנו.  האויבים האלו הם אותם אויבים. האויב הערבי מעבר לגבול ובתוך תוככי ארצנו , הם עם ערבי אחד הרוצה להשמידנו.   בעזרת השם ובעזרת צבאנו גם הפעם לא יעלה הדבר בידם.
 
שבת שלום וחג שמח