ערב שבת חנוכה, פרשת מקץ התשפב 2021
 
 
בשבת חנוכה תמיד קיימת ההתלבטות, האם לעסוק בסיפור החנוכה או בפרשת השבוע, שבו באו לקיצן השנים הרעות של יוסף מתחתית הבור ומתחילות השנים הטובות שמביאות אותו למרומי השלטון המצרי.
 
 אז הפעם נעסוק בחלומות של פרעה על פרות ושיבולים ועל מי שנודע כפותר חלומות על יוסף.
 
נזכיר ונזכור שהחלומות של יוסף מתחילים גם הם בשיבולים:
 
"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ .  ו וַיֹּאמֶר, אֲלֵיהֶם:  שִׁמְעוּ-נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי.    ז וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי....
 
אבל יוסף הוא החולם ולא הפותר. את החלום פותרים לו האחים :
 
…  וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ..."
 
החלום השני של יוסף :
 
"וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי ..
 
ומיהו הפותר הפעם ?
 
… וַיְסַפֵּר אֶל-אָבִיו, וְאֶל-אֶחָיו, וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ:  הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ, אָרְצָה"
 
בעצם יוסף, המכונה בפי אחיו - "בעל החלומות", לומד לפתור חלומות מאחיו ומאביו שפותרים לו את חלומותיו.
 
כעבור למעלה מעשור, אחרי שלמד את עקרונות פיתרון החלומות, יוסף מנסה כוחו בפתרון חלומות של אחרים. יוסף מקשיב לחלומות של שרי האופים והמשקים אבל מקפיד לומר :
 
" הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים--סַפְּרוּ-נָא, לִי. "
 
תחילה מספר שר המשקים :
 
 "וַיְסַפֵּר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-חֲלֹמוֹ, לְיוֹסֵף; וַיֹּאמֶר לוֹ--בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה-גֶפֶן לְפָנָי.   י וּבַגֶּפֶן, שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם; וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.   יא וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס, עַל-כַּף פַּרְעֹה"
 
מטבע הדברים, אדם חולם על דברים שהוא עוסק בהם, על דברים שמוחו עסוק בהרהורים אודותיהם. מכאן ועם השראת אלוהים, מציע יוסף את הפיתרון:
 
... וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף, זֶה פִּתְרֹנוֹ:  שְׁלֹשֶׁת, הַשָּׂרִגִים--שְׁלֹשֶׁת יָמִים, הֵם  .  יג בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשֶׁךָ, וַהֲשִׁיבְךָ, עַל-כַּנֶּךָ; וְנָתַתָּ כוֹס-פַּרְעֹה, בְּיָדוֹ, כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ".  
 
יוסף משוכנע שהפיתרון שהוא הציע יתגשם במהרה ולכן הוא מבקש משר המשקים לגמול עימו חסד:
 
….  כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה.   טו כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי-שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.
 
גם בעיני שר האופים הפתרון מצא חן ולכן גם הוא מחליט לספר ליוסף את חלומו:
…  וַיַּרְא שַׂר-הָאֹפִים, כִּי טוֹב פָּתָר; וַיֹּאמֶר, אֶל-יוֹסֵף, אַף-אֲנִי בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל-רֹאשִׁי .  יז וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה--מַעֲשֵׂה אֹפֶה; וְהָעוֹף, אֹכֵל אֹתָם מִן-הַסַּל--מֵעַל רֹאשִׁי.
 
 
יוסף כבר מבין שמספרים זהים מכוונים לאותה תוצאה. הישנות המספר שלוש בשני החלומות מובילה לפיתרון שיקרה בעוד שלושה ימים.
 
 יח וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר, זֶה פִּתְרֹנוֹ:  שְׁלֹשֶׁת, הַסַּלִּים--שְׁלֹשֶׁת יָמִים, הֵם.  יט בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְתָלָה אוֹתְךָ, עַל-עֵץ; וְאָכַל הָעוֹף אֶת-בְּשָׂרְךָ, מֵעָלֶיךָ
 
ואכן כעבור שלושה ימים, מתקיים בבית פרעה משתה אליו נקראים כל עבדי פרעה, כולל אלו שבבית האסורים.
 
 כ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת-פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל-עֲבָדָיו; וַיִּשָּׂא אֶת-רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְאֶת-רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים--בְּתוֹךְ עֲבָדָיו .  כא וַיָּשֶׁב אֶת-שַׂר הַמַּשְׁקִים, עַל-מַשְׁקֵהוּ; וַיִּתֵּן הַכּוֹס, עַל-כַּף פַּרְעֹה  .  כב וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, תָּלָה:  כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף.    כג וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ." 
 
סביר להניח שיוסף, שמקבל את המידע שהפיתרונות שנתן לחלומות השרים מתגשמים ומתקיימים כפי שפתר, מבין שהוא בורך ביכולת לפתור חלומות. לכן, כשניתנת לו ההזדמנות לשמוע את חלומות פרעה, הוא כבר מגיע עם ביטחון שיש ביכולתו לספק פיתרונות. ויחד עם זאת הוא מקפיד לומר שהפתרונות הם מתת האל :
 
" וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל-פַּרְעֹה.  טו וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף, חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; וַאֲנִי, שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר, תִּשְׁמַע חֲלוֹם, לִפְתֹּר אֹתוֹ.  טז וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי:  אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה."
 
פרעה, שכנראה סיפר כבר את חלומותיו לא מעט פעמים אבל לא היה מרוצה מהפתרונות, מבין שמולו ניצב מישהו שיכול לספק לו פתרונות אמיתיים.
 
"  וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  בַּחֲלֹמִי, הִנְנִי עֹמֵד עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.   יח וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, בְּרִיאוֹת בָּשָׂר, וִיפֹת תֹּאַר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ  .  יט וְהִנֵּה שֶׁבַע-פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן, דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד, וְרַקּוֹת בָּשָׂר:  לֹא-רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, לָרֹעַ  .  כ וַתֹּאכַלְנָה, הַפָּרוֹת, הָרַקּוֹת, וְהָרָעוֹת--אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת, הַבְּרִיאֹת .  כא וַתָּבֹאנָה אֶל-קִרְבֶּנָה, וְלֹא נוֹדַע כִּי-בָאוּ אֶל-קִרְבֶּנָה, וּמַרְאֵיהֶן רַע, כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה; וָאִיקָץ.    כב וָאֵרֶא, בַּחֲלֹמִי; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד--מְלֵאֹת וְטֹבוֹת  .  כג וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים--צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶם.   כד וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת; וָאֹמַר, אֶל-הַחַרְטֻמִּים, וְאֵין מַגִּיד, לִי."
 
לא נעמוד כרגע על השינויים שפרעה עושה בין מה שכתוב שהוא חלם לבין מה שהוא מספר ליוסף.  השינויים הללו ראויים לדיון, אבל הם לא מפריעים ליוסף להפעיל את ההיגיון של פיתרון החלומות שהוא צבר. וכך פותר יוסף את חלומות פרעה, לא לפני שהוא תולה את הפתרון ברצון האל :
 
"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה, חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא:  אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה.
 
…  שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה:  חֲלוֹם, אֶחָד הוּא.   כז וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת, שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים--יִהְיוּ, שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב.   כח הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הֶרְאָה אֶת-פַּרְעֹה.   כט הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת--שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.    ל וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת-הָאָרֶץ   .  לא וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ, מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן:  כִּי-כָבֵד הוּא, מְאֹד  .  לב וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם--כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ.  "
 
אנחנו, שכבר קראנו את הסיפור הזה הרבה פעמים, ומכירים את הפיתרון של יוסף, ברור לנו שזה הפיתרון הכי הגיוני ובמבחן התוצאה גם הכי נכון.  אבל, האם כל אדם, בשמעו את כתב החידה החלומי הזה, היה פותר אותה בצורה הזו, או שרק עם השראת האל ניתן היה להביא את דבר האל אל פרעה ?
 
בעצם, אין כאן פותר חלומות, אלא יש כאן שליח האל או סוג של נביא הבא בשליחות האל אל פרעה, כדי להביא אליו את דבר האל למה שמתוכנן לקרות בשנים הקרובות במזרח התיכון בכלל ובמצרים בפרט.  ורק נזכיר שזו לא הפעם הראשונה בה משתרר רעב בארצות השכנות ויש צורך לרדת מצרימה בשנים כאלו.  כבר עשו זאת אברהם וכמעט גם יצחק ועתה עוד מעט יעשה זאת גם יעקב-ישראל.
 
לא לחינם, כשניתנת האזהרה מפני נביאי השקר, נאמר :
 
"כי-יקום בקרבך נביא, או חולם חלום; ונתן אליך אות, או מופת".(דברים יג, ב)
 
חולמי החלומות הם סוג של נביאים.
 
בשבת שעברה כתב מירון איזקסון שהקנאה של האחים ביוסף כשהוא סיפר להם על חלומו, הייתה משום שהוא ניחן ביכולת לחלום והם לא. 
אלא שהם לא הבינו שאמנם יוסף יכול לחלום, אבל הם ניחנו ביכולת לפענח ולפתור את החלומות שלו.  לו היו משתמשים ביכולת הנבואה שלהם, אולי היו רואים את העתיד בצורה אחרת ונמנעים מלמכור את יוסף.
 
האם היכולת לפתור חלומות או להתנבא, זו תכונה הקיימת פוטנציאלית אצל כל אדם או שזו מתת האל ליחידי סגולה ?
 
כשאלדד ומידד מתנבאים במחנה, יהושע פונה אל משה ומציע לכלוא אותם :
 
"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי ה' וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל. וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ. וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה. וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה. וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם."
 
כיצד מגיב משה :
 
"וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם " (במדבר יא, כד-כט(
 
רוח אלוהים מרחפת בחלל העולם, וכל אחד צריך לכוון אצלו את התדר הנכון כדי לקלוט את הרוח הזו ולדעת איך להשתמש בה בזמן ובמקום הנכונים.
 

 
שבת שלום והמשך חנוכה שמח