פרשת כי תצא מכילה לא מעט חוקים ותזכורות מן העבר. הידועות שבתזכורות רות הן "מה עשה ה' למרים" ו – "זכר עמלק". זכרונות שעסקנו בהן לא פעם. אז הפעם רק הזכרנו אותן.
השבוע בחרנו לעסוק בציוויים, שנדמה שלו היו מקיימים את העונשים על מי שעברו על הציוויים הללו, היו כנראה לא מעט שהיו חייבים מיתה !!
"...וְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לַֽנַּעֲרָֽה:
כא וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת־ הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:"
מעניין בימינו, כמה עשו את הנבלה הזאת בישראל "לזנות בית אביה"?
גלוי וידוע שמדובר בעשרות אחוזים של נערים ונערות שמתחילים לקיים יחסים בגילאי העשרה ... ונראה שאף אחד לא מתכוון לסקול אותם באבנים !
יתרה מכך, היום לא מכריחים אותם להינשא ולחיות יחד כל חייהם ככתוב בהמשך :
"כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נַעֲרָ֤ה בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ: כט וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י,הַֽנַּעֲרָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו:"
לא מדובר כאן באונס. לאנסים יש דין מוות כמו לרוצחים :
" כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ : כד וְהוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֘ וָמֵתוּ֒ אֶת־ הַֽנַּעֲרָ֗ה עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:
כה וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־ הַֽנַּעֲרָה֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ:
כו וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙
וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:
כז כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה הַֽנַּעֲרָה֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ:"
העיסוק בנושא מעט מביך, אבל אולי צריך לשאול שאלה מקדימה :
מדוע הנערה נבראה עם בתולים ?
(אפשר גם לשאול מדוע לגבר לא בראו לו שום דבר שיעיד, כמו אצל הנערה, האם קיים יחסי מין אי פעם או לא ?! )
האם מי שברא את האיש ואת האישה, הטיל על האישה את תפקיד יצירת הדור הבא ברחמה ויחד עם זה גם את האחריות לא להתחיל בכך אלא אחרי נישואים לבן זוג אחד ?!
כשעוסקים ביחסים בין איש לאשה, צריך לחזור אל הראשית, עת נבראו האיש והאישה:
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" (בראשית א, כז-כח)
"פרו ורבו" זו הברכה הראשונה שמברך אלוהים את הזכר והנקבה הראשונים. אלא שלא נכתבו לכך הנחיות מעשיות.
בסוף פרק ב', שהוא ההוצאה לפועל של התוכנית שבפרק א', נכתב ונרמז:
" ... עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ."
האם יחד עם האמירה הזו נטע האל בזוג הראשון גם את התשוקה והתאווה שתגרום להם לרצות לדבוק לבשר אחד ?
"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל. ז וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת. " ( בראשית ג, ו' –ז' )
האכילה מפרי העץ האסור פוקחת את עיניהם לדעת שהם עירומים. האם הפיקחון הזה והראיה שהם עירומים מעוררת אצלם את התשוקה ?
זה מעניין, יען כי אחרי האכילה של הפרי האסור, האישה מקבלת עונש קצת מוזר:
"אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ. " (בראשית ג, טז)
מה היה מצב התשוקה בין האישה לאיש ? האם קודם לא הייתה תשוקה בכלל, או אולי הייתה תשוקה קטנה ועכשיו תגבר התשוקה של האישה אל אישה (אל האיש שלה) ?
ומה קרה לאיש אחרי האכילה מהפרי האסור ? מה השתנה בתפקידו כשעליו נאמר "וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ " ?
האם הגבר יהיה זה שמחליט מתי לקיים יחסי מין ומתי לא ?
על פי פרשתנו, האיש יהיה זה שיקבל את העונש אם הוא יוביל לקיום יחסי מין אסורים. במקרה של ניאוף עם אישה נשואה, גם היא תישא עוונה:
…" כִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב׀ עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֙תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָאִשָּׁ֖ה וְהָאִשָּׁ֑ה וּבִעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל: "
ואיך זה בימינו, כמה גברים שכבו עם אישה "בעולת בעל" בניגוד לאמור לעיל ?
שלא לדבר על זה שבימינו יש עוד תופעות כמו : חילופי זוגות, ריבוי נשים לאיש אחד, או מספר גברים לאישה אחת.
יאתגר השואל ויקשה, בעצם מדוע בא האיסור של "אשת איש" לעולם ?
מה איכפת למי, כל עוד זה נעשה בהסכמה ?
ואם תאמר שזה בא כדי לא להביא ממזרים לעולם וכדי לא לערבב ולא לפרק משפחות, אז ישיבו ויאמרו, אולי הכוונה היא רק כל עוד האישה פורייה. בעידן אמצעי המניעה, אפשר בכל רגע להפוך את האישה "ללא פורייה".
אין ספק שהבורא, זה שברא אותנו עם תשוקה ותאווה, לא התכוון שיהיה כאן עולם של התנהגות מינית כמו אצל כלבים וחתולים. לא לחינם בעשרת הדברים החשובים שנאמרו מפי האל מול הר סיני נאמר "לא תנאף" !!
השאלה היא האם בכלל המדינה צריכה להתערב בחיי האישות של אזרחיה, כל עוד הדברים נעשים בהסכמה ? ואם כן, אז כיצד ניתן להחזיר את העולם המודרני להתנהגות מינית אחראית ומשפחתית ?
האם כדי למגר את התופעה, צריך למצות עימם את דין המוות האמור לעיל ?
או אולי, לאמץ את העקרונות המוסריים של החוקים הללו, אבל עם עונשים שגזר הדין שלהם פחות מגזר דין מוות. האם צריך להטיל עונשי מאסר של מספר שנים, כדי להרתיע ולגרום לרוב בני האדם לשמור על טוהר המשפחה !?
הפרשה עוסקת ביצרים ובצורך להתמודד איתם במצבים שונים אישיים וציבוריים. היצרים הללו וגם אחרים, קיימים בכל אחד מאיתנו מיום בריאתנו.
הם יוצרים ומאפשרים חיים והתפתחות אישית וחברתית.
נאחל לכולם התנהגות שלא תגרום להזדקק לחוקים הללו בכלל ולמימושם בפרט.
