ערב שבת פרשת ויחי התשפב 2021
 
פרשת ויחי מסיימת את הספר הראשון מחמשת הספרים המרכיבים את התורה.
 
הפרשה הזו מסיימת גם את שנות חייהם של שלושת אבות האומה.
 
אברהם- שחי 175 שנה, כ - 100 שנה מתוכם בארץ כנען, עם קצת ירידה למצרים.
יצחק- שנולד לאברהם בהיותו בן מאה שנה, חי 180 שנה. כולם בארץ כנען.
יעקב- ישראל שנולד יחד עם עשו אחיו, כשיצחק אביהם היה בן 60 שנה בלדת אותם, חי 147 שנים.
21 שנה חי יעקב בחרן, אצל לבן ו - 17 שנה במצרים. כלומר כ – 110 שנים מחייו, חי בארץ כנען.
 
סך הכל שנות חיי שלושת האבות, מהולדת אברהם עד מות יעקב,
מסתכמים ב 342 שנים.
לתקופת האבות מקדישה התורה את רוב ספר בראשית, למעט שתי הפרשות הראשונות - בראשית ונח. שתי הפרשות הללו מסכמות 1948 שנים, מבריאת האדם הראשון ועד הולדת אברהם.
 
בשולי פרשת ויחי עוד מספרים לנו על 54 שנים נוספות, שחי יוסף ממות יעקב ועד מותו בגיל 110.
 
לשם מה ציינה התורה את מניין השנים ואורך חייהם של אבות האומה ?
איזו חשיבות יש למניין השנים ? 
 
יכולנו ללכת לקצת פיקנטריה ולהשוות בין האבות, מי מהם זכה לאריכות ימים רבה יותר ומדוע.
 
יצחק האריך הכי הרבה שנים, 180 שנה.  הוא נשא רק אישה אחת את רבקה ונולדו לו רק שני בנים.
יעקב בנו, לעומתו, נשא 4 נשים והביא לעולם 13 צאצאים. ישראל חי פחות, באופן יחסי, רק 147 שנים.
אברהם, שחי 175 שנים, נשא שתי נשים והביא לעולם ילד מכל אחת ובערוב ימיו נשא את קטורה והביא עוד צאצאים.
 
יכולנו להסיק שריבוי נשים וריבוי צאצאים מקצרים את חייו של האדם !
 
אבל לא בטוח שזאת הייתה כוונת התורה, בציינה את שנות חייהם של אבות האומה.
 
ננסה לחפש את התשובה במקום אחר, בו צויינו שנות חיים.
 
הפעם הבאה שהתורה מונה  שנות חיים, מופיעה בפרשת בא בספר שמות, כשהיא מונה את שנות חייהם של לוי, של בנו קהת ושל נכדו עמרם, אביהם של משה ואהרן וגם של מרים.
 
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם--לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  יד אֵלֶּה, רָאשֵׁי בֵית-אֲבֹתָם:  בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל, חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי--אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.   טו וּבְנֵי שִׁמְעוֹן, יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר, וְשָׁאוּל, בֶּן-הַכְּנַעֲנִית; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן.   טז וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-לֵוִי, לְתֹלְדֹתָם--גֵּרְשׁוֹן, וּקְהָת וּמְרָרִי; וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.   יז בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם.  יח וּבְנֵי קְהָת--עַמְרָם וְיִצְהָר, וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל; וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת, שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה .  יט וּבְנֵי מְרָרִי, מַחְלִי וּמוּשִׁי; אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי, לְתֹלְדֹתָם.   כ וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-מֹשֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה." (פרשת בא  , שמות פרק ו)
 
אלה שלושת הדורות הבאים אחרי דורות האבות.
לוי הוא אחד משנים עשר בניו של ישראל.
 לוי הוא בן דורו של יוסף, שאת שנות חייו מונה התורה ממש בסוף ספר בראשית בסוף פרשת השבוע פרשת ויחי. לוי נולד כעשר שנים לפני יוסף, כך שבמות ישראל, לוי היה כבן 66 .
 
בשונה ממה שכתבו לנו על הדורות הראשונים, מה שחסר לנו במניין שנותיהם של לוי, קהת ועמרם,הוא המידע מתי הם נולדו ובאיזה גיל הם הולידו את צאצאיהם.
באיזה גיל היה לוי כשהביא לעולם את קהת ?
את הדברים הללו אולי ננסה לפענח בפרשת בא.
 
עתה, נותרנו עם השאלה מה נותנים לנו ציון שנות חייהם של האבות ושל לוי קהת ועמרם ואחר כך גם שנותיהם של משה ואהרון ?
 
ספר התורה, ודאי ספר בראשית, הוא לא רק ספר חוקים או מה שמכונה ספר מצוות. בראשית הוא ספר בריאת העולם וגם חורבנו במבול. התורה היא גם ספר היסטוריה. כפי שנאמר בפרשת בראשית, זה בין היתר גם "ספר תולדות האדם". בספר תולדות האדם אך טבעי הדבר שצריך למפות את הגינאולוגיה האנושית לפי שנים.
 
ובכל זאת, אולי אפשר וצריך לשאול את השאלה:
האם אורך חייו של אדם מעיד על האדם ?
האם מי שחי חיים ארוכים זו מתנת האל ?
 
לפי אורך שנותיהם של האבות ושל לוי קהת ועמרם, היוצא מן הכלל הוא יוסף, שחי רק 110 שנים לעומת לוי קהת ועמרם, שחיו 133-137 שנים ולעומת אביו יעקב שאמר "מעט ורעים היו שנות חיי". אבל הוא חי 147 שנים. 37 שנים יותר מבנו יוסף !
 
האם אפשר להסיק מכך שיוסף, חלילה, לא היה כל כך צדיק בעיני הבורא, שלקח אותו בגיל 110 ?!
 
או, אולי דווקא ההיפך הוא הנכון, כפי שקרה לחנוך שנלקח בגיל 365, גיל  צעיר יחסית לשנות חייהם של הראשונים שחיו בין 700-900 שנים.
 
"וַיְהִי, כָּל-יְמֵי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.   כד וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. " 
 
האם בכלל יש לנו השפעה על אורך חיינו ?
האם זו זכות לחיות ולראות צאצאים וצאצאי צאצאים ?
 
על יוסף מסופר :
 
"וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, הוּא וּבֵית אָבִיו; וַיְחִי יוֹסֵף, מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים .  כג וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם, בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים; גַּם, בְּנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה--יֻלְּדוּ, עַל-בִּרְכֵּי יוֹסֵף." 
 
כנראה שזכות היא לאדם לראות את צאצאיו, נכדים ונינים. בתנאי שהוא מגיע בבריאות טובה ומסוגל להנחיל להם את מורשת אבותיו. אם אדם זוכה לשמוע את סיפורי העם והמשפחה מהוריו ומהסבים והסבתות, את מה שהם שמעו מהסבים והסבתות שלהם. ואם אנו זוכים לספר ולהנחיל את המורשת ששמענו, לצאצאים,לנכדים ולנינים שלנו, כך עוברת המורשת. אנחנו זוכים להעביר מורשת לאורך שישה, שבעה דורות וכך לאורך הדורות כולם. 
מצווה עלינו לספר על הירידה למצרים בספר בראשית, ומהשבוע הבא בספר שמות, על מה שקרה עד היציאה ממצרים לכיוון ארץ ישראל.
 
שנזכה להיות אתכם וגם לספר לכם, סיפורי מורשת ועוד ...לאורך ימים בבריאות טובה.
 
שבת שלום