פרשות בהר בחקותי התשפא 2021
השבת נקרא שתי פרשות – בהר ובחוקותי.
פרשת בהר פותחת בהוראות שנת השמיטה הניתנות בהר סיני, אבל יבואו לידי ביצוע רק בארץ ישראל, לכשיגיעו אליה בני ישראל.  ועל זה נשאלה השאלה, שהפכה למטבע לשון כשרוצים לומר בשפת דורנו "מה הקשר "?  או בשפת הפרשנים "מה לשמיטה בהר סיני "?
 
הפעם לא נעסוק בשאלה הזו. הפעם נשאל עבור מי השביתה והשבתון ?
 
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם-- וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה.    ג שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.   ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה:  שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.   ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר:  שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ.    ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ.    ז וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ:  תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל. "
 
תחילה נאמר  -   וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה.   
ובהמשך נאמר -  שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ.   
ובסוף נאמר    -  וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם .
 
אז בשביל מי השבתון הזה ובשביל מה ?
 
ננסה להקביל את השבתון הזה לשבת, שם נאמר :
 
" וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעוֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:"
 
כאן ניתנה הסיבה לשמירת השבת, קרי לשביתה בשבת :   "כִּי ...   ּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:"
 
אנו אמורים לקחת דוגמה מהבורא. אם הוא סיים לעבוד בבריאת העולם ביום השישי ונח בשביעי, כך גם אנחנו אמורים לנהוג.  אבל, לא מצאנו שהוא השבית את עבודת האדמה. אז לשם מה השביתה בשנה השביעית ? ובסוף שבע  שביעיות השנים, גם ביובל ?
 
האמת היא שבעצם הארץ לא שובתת באופן מוחלט.  מטעי העצים ממשיכים להניב פרי וכך גם הכרמים מניבים ענבים, גם אם לא זומרים אותם.  שדות התבואה, גם אם לא יזרעו אותן, מאחר ובעת הקציר לא ניתן לאסוף את כל הזרעים הקטנים, הרי שאחרי הגשמים הם ינבטו ויצמיחו מה שמכונה ספיח. ירקות, אם לא זורעים את הזרעים או שותלים שתילי "חישתיל", לא יצמיחו צמחים ולא יהיה כמעט ספיח. האם השבתת הקרקע היא טובה לקרקע מבחינה חקלאית ?  כן. ידוע שבמחזור הזרעים נוהגים שנה אחת להשבית את הקרקע, כדי לאפשר את התחדשות  חומרי ההזנה. זאת, למרות היכולת להשלים את החוסרים הללו בדשן מלאכותי.  ידוע גם ששביתת הקרקע מאפשרת להקטין את כמות המזיקים, שאין להם על מה לעבור את השנה.
 
ומה פשר -  "שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם ".
 
כיצד שביתת הקרקע עוזרת לכם, לעם ישראל בארץ ישראל ?
 
זה בדיוק מה שאומר לנו המשך הפסוק הזה :
" וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה  לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ.    ז וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ:  תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל. "
 
בשנה השביעית צריך שיהיה צדק חברתי.  בשנה הזו קודם כל יהיה לבעל השדה מה לאכול, וגם לעבד ולאמה ולעובד השכיר. אלו האנשים שאתה מכיר, והשנה הם יכולים לאכול כמה שהם צריכים, בדיוק כמוך. ואחר כך, באותה מידה, יכול כל תושב וגם מי שהוא בחזקת גר, להגיע לשדה ולקחת כדי צורך אוכל הנפשות שלו.  ואחרי כל בני האדם, יישאר מספיק גם לבהמות ולבעלי החיים הצמחוניים לאכול מתבואתה.
 
איזה עושר ואושר יש לך שאתה יכול לזון את כולם.
 
כך כנראה, יש גם לבורא עושר ואושר לראות את הערבות ההדדית ואת היכולת לחיות יחד, כשיש די לכולם, לאדם לסוגיו ולמעמדותיו, ולבהמה ולחיית השדה.
כשיש ערבות הדדית, המעידה על טבעם של האנשים  הדואגים לזולתם, יש לכך כנראה גם השפעה סביבתית. האנרגיות הטובות בין בני האדם משפיעות לטובה על  סביבתו, גם על החי וגם על הצומח.
 
שנדע לשמוח בכל הטוב שגמל עימנו, לחלק ולהתחלק במה שיש, גם עם מי שלא תמיד מצליח להשיג את כל  צרכיו ושאיפותיו.