במסורת אבותינו נהגו לומר ששני חגים לא יתבטלו – פורים וכיפורים. השנה פורים אנחנו יכולים לומר כמו בליל יום הכיפורים : מפורים שעבר ועד פורים זה, העולם שלנו השתנה. השאלה מה עוד צופן לנו העתיד מפורים השנה ועד פורים, שיבוא עלינו לטובה בשנה הבאה ?
ואולי ההתנהלות בימי פורים בשנים האחרונות קצת יצאה משליטה וצריך היה משהו שיחזיר את שמחת החג לפסים קצת פחות רעשנים. קצת פחות תהלוכות וקצת פחות משתים, שבהם נשפך קצת יותר מידי אלכוהול לפיות החוגגים. יכול להיות שמרוב הרצון לפרוק כל עול בחגיגות הפורים, לא בטוח שהחוגגים בכלל זוכרים מה היה בפרס ומדי, אז בימי מרדכי ואסתר. לא בטוח שהצעירים החוגגים, יודעים מה העלה את חמתו של המן שהביא אותו לסחוט מהמלך הבטחה או יד חופשית להשמיד ולאבד את כל היהודים.
נזכור ונזכיר שבימים אלו הולך ונעלם הדור האחרון, שחווה על בשרו ניסיון גדול נוסף, להשמיד ולאבד את כל היהודים. זה מזכיר לי שכשהייתי מגיע עם התלמידים למוזיאון באושוויץ, באחד החדרים תלויה מפת כל הארצות באירופה שמהם הובילו יהודים לאושוויץ ורצחו אותם שם. שם נהגתי לצטט לתלמידים ולהמחיש להם מה משמעות "עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" !!!
שם אמרתי להם- ראו, במקום שעם ישראל יצא מכל הארצות הללו ויעלה לארץ ישראל, הם חיכו ... ואז הגיע צורר חדש ואסף את היהודים.
אבל במקום לארץ ישראל, הוא הוביל אותם ברכבות לאושוויץ.
נראה שיש מכנה משותף מאוד דומה, בין הגלויות - במצריים, בפרס ומדי וגלות היהודים שהפעם הסתיימה בשואה, ולא היה נס שיציל את עם ישראל. אלו היו ימים, שדור ההורים והסבים שלנו חיו במהלכו. אלו הימים שסבתא נחמה נאלצה מגיל צעיר, לנדוד מזרחה, בבריחה מרוצחים גרמנים ופולנים, אל הישרדות תחת המשטר הקומוניסטי של סטאלין.
אל הגלויות הללו הגענו הרבה פעמים בגלל ריב אחים. בגלויות האלו נשארנו בין היתר, כי לא היה בנו העוז לקום ולשוב לארץ ישראל... וזה לא היה קל. מהגלויות האלו נושענו רק אחרי סבל רב. לא פלא שכאשר נהפכו ימי המצור והמצוק לרוח והצלה שהגיע ליהודים, קבעו לציינם במאכל ובמשתה.
אבל בתוך החגיגות, מה צריך לזכור יותר, את הישועה שהגיעה לעם ישראל או אולי דווקא את המצב שהביא על עם ישראל את הצרות, שמהם היה צריך להושיענו ?!
הלקח הכי חשוב בימי הפורים הללו, הוא לזכור שהיינו ואנחנו עדיין "עם אחד" ! ואם יש עדיין חלק ניכר מהעם היהודי שנמצא בגולה – מפוזר ומפורד בין העמים, צריך לפעול להביאו לארץ ישראל, כמה שיותר מהר.
ואם אנחנו לא חשים מספיק שאנחנו עם אחד, כדאי מאוד לפעול עכשיו למניעת קרעים ושסעים בעם ולא חשוב מה הרקע לפירוד הזה. צריך להתכנס ברוב עם בבתים עם הקרובים והחברים ולהפגין אחדות ואהבת הזולת, גם כשאנחנו חלוקים בדעותינו בנושאים שונים. מחלוקת אינה בסיס לשנאה. מחלוקת היא בסיס לליבון נושאים חשובים. יאמר לך כל חוקר וכל קצין מודיעין וכל פילוסוף, שתמיד צריך שיהיה איפכא מסתברא שמאתגר את הפחד והקונספציה. רק ליבון יצמיח פתרון יצירתי. וגם אם אין פיתרון והמחלוקת בעינה עומדת, היא רק מבקשת להגביר את האהבה ואת האחווה עד למציאת פיתרונות חכמים ומוסכמים.
שנשכיל לחיות באהבה ,אחווה, שלום ורעות החל מהתא המשפחתי דרך כל המעגלים והקבוצות שאליהם אנחנו משתייכים ובאים איתם במגע.
שתבוא עלינו השבת בבריאות, שלום ואחווה,
