השבת נקרא שתי פרשיות – מטות ומסעי. בכך נסיים את ספר במדבר ואת ספר התורה בכלל, שהרי ספר דברים הוא ספר נאומי הסיכום של משה על אודות מה שמסופר בשלושת הספרים – שמות, ויקרא ובמדבר.
הפעם בחרנו לעסוק במודעות עצמית. כלומר, כיצד אתה נראה ובעיקר, איך אתה נשמע בעיני ובאוזני הזולת, וזאת מתוך פנייתם של השבטים – ראובן וגד, אל משה :
"וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד--עָצוּם מְאֹד; וַיִּרְאוּ אֶת-אֶרֶץ יַעְזֵר, וְאֶת-אֶרֶץ גִּלְעָד, וְהִנֵּה הַמָּקוֹם, מְקוֹם מִקְנֶה. ב וַיָּבֹאוּ בְנֵי-גָד, וּבְנֵי רְאוּבֵן; וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְאֶל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה ... הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִכָּה יְהוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל--אֶרֶץ מִקְנֶה, הִוא; וְלַעֲבָדֶיךָ, מִקְנֶה. ה וַיֹּאמְרוּ, אִם-מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ--יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ, לַאֲחֻזָּה: אַל-תַּעֲבִרֵנוּ, אֶת-הַיַּרְדֵּן. "
הנושא המרכזי שמעניין את שני השבטים הללו הוא המקנה, קרי הרכוש. בשם הדאגה לרכוש הרב שהיה להם, הם מבקשים לא להיכנס יחד עם כל עם ישראל לארץ ישראל.
אבל איך זה נשמע באזני משה ?
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן: הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה . ז וְלָמָּה תְנִיאוּן, אֶת-לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--מֵעֲבֹר, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם, יְהוָה. ח כֹּה עָשׂוּ, אֲבֹתֵיכֶם, בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, לִרְאוֹת אֶת-הָאָרֶץ. ט וַיַּעֲלוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכּוֹל, וַיִּרְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וַיָּנִיאוּ, אֶת-לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לְבִלְתִּי-בֹא, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם, יְהוָה... וְהִנֵּה קַמְתֶּם, תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם--תַּרְבּוּת, אֲנָשִׁים חַטָּאִים: לִסְפּוֹת עוֹד, עַל חֲרוֹן אַף-יְהוָה--אֶל-יִשְׂרָאֵל. טו כִּי תְשׁוּבֻן, מֵאַחֲרָיו, וְיָסַף עוֹד, לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר; וְשִׁחַתֶּם, לְכָל-הָעָם הַזֶּה."
משה שומע את דבריהם ובאוזניו זה ישר מעורר ומזכיר את מעשה המרגלים, שניסו לשכנע את עם ישראל לא להיכנס לארץ ישראל.
באזני הפרשנים, דברי גד וראובן נשמעים כפחדנים, שפוחדים להילחם עם עמי הארץ, כפי שתיארו אותם המרגלים.
לשמע דברי משה, הם מיד מביעים את נכונותם להשתתף במלחמה למען כל עם ישראל ואף להוביל לפני בני ישראל .
"וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ, גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים, לְטַפֵּנוּ. יז וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם-הֲבִיאֹנֻם, אֶל-מְקוֹמָם; וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר, מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ . יח לֹא נָשׁוּב, אֶל-בָּתֵּינוּ עַד, הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ, נַחֲלָתוֹ. יט כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה: כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. "
בהתחייבותם לצאת למלחמה לכיבוש הארץ, שני השבטים מסירים מעליהם את החשד שהם פחדנים ומשה מאמת איתם את המחויבות הזאת:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, אִם-תַּעֲשׂוּן אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה: אִם-תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְהוָה, לַמִּלְחָמָה. כא וְעָבַר לָכֶם כָּל-חָלוּץ אֶת-הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת-אֹיְבָיו, מִפָּנָיו. כב וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה, וְאַחַר תָּשֻׁבוּ--וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְהוָה, וּמִיִּשְׂרָאֵל; וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם, לַאֲחֻזָּה--לִפְנֵי יְהוָה . כג וְאִם-לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן, הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה; וּדְעוּ, חַטַּאתְכֶם, אֲשֶׁר תִּמְצָא, אֶתְכֶם …
אבל עדיין, הם לא לגמרי שומעים את מה שהם אומרים בפתח דבריהם. ומאחר, ובאזני משה הם עדיין נשמעים רכושניים, הוא מעמיד בפניהם את סדר הדברים הנכון: קודם תדאגו למשפחות שלכם ורק אחר כך לרכוש שלכם.
כד בְּנוּ-לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם;
ועוד הוא מוסיף ודורש מהם :
... וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם, תַּעֲשׂוּ." !! הבטחות צריך לקיים !
שלא תאמרו, כפי שלצערנו קורה בימים אלו, כשהמבטיחים מפרים הבטחות ואומרים :
הבטחנו אבל לא הבטחנו לקיים !
עתה הם הבינו את השיעור של משה. הם שוב מתחייבים לקיים את הבטחתם והם גם משנים את הסדר כפי ששמעו ממשה- קודם המשפחה והפעם לא רק הטף, אלא גם הנשים ורק אחר כך הרכוש.
"וַיֹּאמֶר בְּנֵי-גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, אֶל-מֹשֶׁה לֵאמֹר: עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה. כו טַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ, מִקְנֵנוּ וְכָל-בְּהֶמְתֵּנוּ--יִהְיוּ-שָׁם, בְּעָרֵי הַגִּלְעָד.
כז וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל-חֲלוּץ צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה--לַמִּלְחָמָה: כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי, דֹּבֵר. "
מסקנות מהשיעור שמשה מעביר:
ראשית, תקשיבו למה שאתם אומרים ודעו שמה שאתם רוצים לומר זה חשוב, אבל חשוב יותר כיצד השומע שמע ומה הוא הבין, והאם זו אכן הייתה כוונתכם.
שנית, בחיים צריך לדעת מה חשוב יותר בתחילה ומה חשוב אחר כך. צריך סדר עדיפויות שבו המשפחה, כמו שתמיד אמר רפנאל, "המשפחה לפני הכל ומבני משפחה לא נעלבים" וגם לא רבים !
שלישית, יש חובה לאומית ומוסרית להתגייס לצבא, וכשצריך לצאת למלחמה חשוב לתת דוגמא אישית ולהתייצב בחוליית החוד.
רביעית, הבטחות צריך לקיים !
השבת אנחנו נכנסים לחדש אב והגיע הזמן להפוך את הימים הללו שלא היו כל כך טובים לישראל, לימים של ערבות הדדית ומעשים טובים, כך שיהפכו הימים הללו לימים טובים.
