כיצד יש לפנות אל האל כדי לקבל תשובה חיובית

אחד הנושאים הידועים בתורה הוא מה שמכונה "חטא העגל" .
 
בזמן שהאירוע הזה מתרחש בתחתית הר סיני, כשמשה נמצא על ההר, מודיע לו האל :
 
" וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה:  לֶךְ-רֵד--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.   ח סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם--עָשׂוּ לָהֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ, וַיִּזְבְּחוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  
 
מבלי להניח למשה להגיב, ממשיך האל ומודיע למשה מה הוא מתכנן לעשות איתם:
 
 ט וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה:  רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא.   י וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, לְגוֹי גָּדוֹל...
 
משה מגיב מיד ומחבר לנו מתווה כיצד יש לפנות בתפילה לאל :
 
יא וַיְחַל מֹשֶׁה, אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו...
 
ויחל, מלשון  תקווה כמו שיכתוב לימים מחבר התהילים :
 
 "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ " (תהלים לג, יח).
 
תחילה מנסה משה להרגיע קצת את חרי האף, גם אם הוא מוצדק :
 
... וַיֹּאמֶר, לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ...
 
ומיד בהמשך, מזכיר משה את מכות מצרים, האותות והמופתים שנועדו לפרסם בין היתר את גודלו של האל :
 
 אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה. יב לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר, בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים, וּלְכַלֹּתָם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה;
 
וסוגר משה את הטיעון הזה בבקשה מהאל לשוב מחרון אפו :
 
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל-הָרָעָה לְעַמֶּךָ  .  
 
ומוסיף משה טיעון על ההתחייבות של האל לאבות האומה :
 
יג זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ, לְעֹלָם.  
 
הטיעון על ברית ההבטחה להעניק את ארץ כנען לעם ישראל, משכנע את אלוהי ישראל וגורם לאל להינחם ולא להוציא לפועל את הרהוריו, לכלות את עם ישראל על חטא העגל :
 
 יד וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל-הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ."
 
משה מותיר לנו מורשה שמכריעה את השאלה "האם יש בתפילותנו את היכולת לשנות את דעת האל". אנחנו לומדים שדעת עליון קשובה לקול המתפלל ונענית לו, גם אם לא באופן מיידי. אבל יש תקווה, תמיד, שתפילותינו  תיעננה, לפחות בחלקן.
 
שיתקבלו תפילותנו להכריע את אויבינו בכל מקום שהם.
 
שנזכה לימים טובים יותר, אמן !