פרשת השבוע פרשת בלק
פרשת בלק מתרחשת לא בתוך עם ישראל, אבל בניסיון להשפיע על מה שיקרה לעם ישראל. בלק מלך מואב, מבקש מהנביא והמכשף, הידוע בעת ההיא, מבלעם, לקלל את עם ישראל, כך שאפשר יהיה לגרש אותנו מהאזור הזה.
"וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ. ב וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי. ג וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל . ד וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא. ה וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ: לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי . ו וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ:"
המשימה שמטיל בלק על בלעם היא החלשת עם ישראל, כך שמואב יוכלו להילחם בישראל ולגרש אותם מהאזור. נזכיר, שעל הפחד של מואב מפני בני ישראל, כבר כתב משה בשירת הים, ארבעים שנה קודם להזמנת בלעם .
"חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן, תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ"
לא נביא כאן עכשיו את כל ההתנהלות של בלק מול בלעם, ולא של בלעם מול האלוהים. נדלג לסוף ניסיונות הקללה והברכה של בלעם, אל העצה שנותן בלעם לבלק, אחרי שכבר הודיע בלק לבלעם, שעקב ברכותיו לישראל הוא לא רצוי עוד.
"וְעַתָּה, הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי; לְכָה, אִיעָצְךָ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. טו וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן. טז נְאֻם, שֹׁמֵעַ אִמְרֵי-אֵל, וְיֹדֵעַ, דַּעַת עֶלְיוֹן; מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. יז אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב; דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת . יח וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה, וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר--אֹיְבָיו; וְיִשְׂרָאֵל, עֹשֶׂה חָיִל. יט וְיֵרְדְּ, מִיַּעֲקֹב; וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד, מֵעִיר . כ וַיַּרְא, אֶת-עֲמָלֵק, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. כא וַיַּרְא, אֶת-הַקֵּינִי, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: אֵיתָן, מוֹשָׁבֶךָ, וְשִׂים בַּסֶּלַע, קִנֶּךָ . כב כִּי אִם-יִהְיֶה, לְבָעֵר קָיִן--עַד-מָה, אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ. כג וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: אוֹי, מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל . כד וְצִים מִיַּד כִּתִּים, וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ-עֵבֶר; וְגַם-הוּא, עֲדֵי אֹבֵד . כה וַיָּקָם בִּלְעָם, וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ; וְגַם-בָּלָק, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ". (במדבר פרק כד)
מה בעצם העצה שיעץ בלעם ?
לא כתוב מה יעץ בלעם !
יתרה מכך, בספר מיכה כתוב :
"עַמִּ֗י זְכׇר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהֹוָֽה׃" (מיכה פרק ה , ו)
מי הוא היועץ- בלק או בלעם ?! ומהי העצה ?
נשוב לפתיחה, ונזכיר שבלק הוא היוזם, והעצה שלו היא לקלל את העם היוצא ממצרים.
בלעם מאוד רצה להיענות ליוזמה של בלק, אבל ה' לא הניח לו.
אחרי שבלעם מברך ולא מקלל, בלק ממשיך ומייעץ לבלעם מהיכן להביט ואל מי כדאי לשים לב:
"וַיַּעַן, וַיֹּאמַר: הֲלֹא, אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהוָה בְּפִי--אֹתוֹ אֶשְׁמֹר, לְדַבֵּר. יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק, לְךָ-נָּא אִתִּי אֶל-מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם--אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה; וְקָבְנוֹ-לִי, מִשָּׁם. יד וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים, אֶל-רֹאשׁ הַפִּסְגָּה"
מה משמעות העצה של בלק ?
בלק מכוון את בלעם לקצה העם, לשולי החברה. שולי החברה הם אנשים פגועים, שהחברה דחתה אותם או לא השכילה לטפל בהם ולקרבם אל תוככי החברה.
זה עדיין לא מספיק, ולכן בלק לוקח את בלעם, שמעצם שם המקום, הוא מכוון לפיתרון:
"וַיֹּאמֶר בָּלָק, אֶל-בִּלְעָם, לְכָה-נָּא אֶקָּחֲךָ, אֶל-מָקוֹם אַחֵר; אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם. כח וַיִּקַּח בָּלָק, אֶת-בִּלְעָם, רֹאשׁ הַפְּעוֹר, הַנִּשְׁקָף עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן."
בלק יועץ ומכוון את בלעם למהות הקללה שצריך לקלל את ישראל - עבודה זרה של בעל פעור.
כאן לכאורה בלעם מברך את ישראל , אבל בין השיטין אפשר להבין שבלעם מבין את הכיוון ומשגר לבלק רמזים לנקודות התורפה של ישראל. כשהוא נושא משלו ואומר :
"מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. "
בלעם רומז שעם ישראל ברובו הוא עם מוסרי החי איש איש באהלו . הדבר החשוב הוא התא המשפחתי המתקיים בתוך הבתים. אם מצליחים לפתות את הגברים לצאת מהתא המשפחתי ולהידבק לבנות העמים העובדים את בעל פעור, או אז הפגיעה בישראל יכולה להצליח.
ואכן, מיד עם תום תיאור המפגש בין בלק לבלעם, מתרחש האירוע הקשה:
" וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. ב וַתִּקְרֶאןָ לָעָם, לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן; וַיֹּאכַל הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. ג וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל, לְבַעַל פְּעוֹר; וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל." (במדבר כה)
לא פלא הוא שמשה מקבל הוראה לפני מותו להיפרע מכל המלכים הללו וגם מבלעם :
"וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב."
שנשכיל - ראשית , צריך לשמור ולטפח את הבית המשפחתי שהוא הבסיס לכל עם וחברה.
שנית, צריך תמיד לשים לב לאוכלוסייה שנמצאת בשולי החברה, ולפעול כדי להוציא אותם מהמקום הזה לטובתם ולטובת כל החברה.
