השבת נקרא שתי פרשיות שצרוף השמות שלהם, יחד עם פרשת השבוע הבא - אמור, יצר אמירה "אחרי מות קדושים אמור". בהרהור נוסף על האמירה הזו, אולי צריך ליצור מטבע לשון הפוך. בכל הזדמנות על תשכח לומר מילה טובה לזולתך ורצוי מאוד שיהיה זה בחייו.
בפרשת קדושים, אנו נדרשים להיות קדושים כדי להידמות לאל הקדוש.
איך נעשים קדושים, מה נדרשים אנו לעשות כדי להיות קדושים ?
כך כתוב בפתיחה לפרשת קדושים:
" וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר . ב דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ג אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ד אַל-תִּפְנוּ, אֶל-הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ה וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים, לַיהוָה--לִרְצֹנְכֶם, תִּזְבָּחֻהוּ . ו בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל, וּמִמָּחֳרָת; וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף . ז וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי--פִּגּוּל הוּא, לֹא יֵרָצֶה. ח וְאֹכְלָיו עֲוֺנוֹ יִשָּׂא, כִּי-אֶת-קֹדֶשׁ יְהוָה חִלֵּל; וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ. ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט. י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט: לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. יא לֹא, תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. יב וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר: וְחִלַּלְתָּ אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה. יג לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל; לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, אִתְּךָ--עַד-בֹּקֶר. יד לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ--וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה . טו לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט--לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל: בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ . טז לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ: אֲנִי, יְהוָה. יז לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא . יח לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, יְהוָה ." (ויקרא פרק יט)
במבט ראשון נראה שהדרישות הן מאוד ברורות ולא מסובכות:
כיבוד הורים מתוך יראה. שמירת השבת. שלילת עבודת אלילים . לא לגנוב . לא לשקר. לא לרצוח. לא להישבע לשקר.
זה נראה מאוד דומה לעשרת הדיברות. אז מה החידוש כאן ?
יש כאן תוספות כדי להיות קדושים.
לקט פאה ושכחה שהם דאגה לחלשים שבחברה.
לא לעשוק ולא לגזול מרעך.
לשלם לשכירים את משכורתם בזמן.
אבל יש כאן גם דרישות, שעל פניהן, נראות מוזרות.
לא לקלל חרש. מה זה משנה, הרי הוא לא שומע.
אבל מיד אחרי הדרישה הזו, באה הדרישה "לפני עיוור לא תיתן מכשול". כאן כבר ברור שלא עושים מעשה רע, לא רק בגלל שהוא גורם נזק לאחר. הדרגה הנעלה של קדושה היא כאשר אתה מחנך את עצמך לא לעשות מעשה רע, גם אם הזולת לא חש בדבר ועל אחת כמה וכמה כשהזולת לא רואה מה אתה עושה, גם אם הוא בבחינת עיוור.
כאשר אתה מלמד את עצמך לראות טוב ואת הטוב בזולת ובעצמך, וגם לציין ולכתוב אותו מדי יום במילים (כמו שהמליצה לנו הדס) , אתה מתרגל לחשוב חיובי ולעשות טוב לאחרים וגם לעצמך.
בסיכומו של דבר, הדרך הנעלה ביותר להתקדש, היא ההמלצה שהיה הילל נותן לכל מי שבא ורצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת - ואהבת לרעך כמוך.
לו רק היו מנהיגי ישראל החפצים להקים ממשלה בראשותם, קצת יותר אוהבים את האחרים כאהוב רעים אהובים, הייתה לנו מזמן ממשלת קודש בארץ הקודש.
שבת שלום
