כשמגיעה פרשת נח אנחנו מתלבטים האם להתייחס למה שקרה לפני המבול או מה שקרה כמאמר המשורר "אחרי המבול".
 יש פער לא קטן בין מעשיו של נח שגרמו לבורא העולם לבחור בו כמציל העולם, לבין התנהגותו עם בציר הענבים הראשון כשהוא שותה עד דלא ידע.  מעניין שכשנח מתפקח מיינו ומתעורר הוא יודע מה עשה לו חם בנו הקטן. אבל אין שום התייחסות למעשהו של נח. יכול להיות שחוסר המתאם בין נח שלפני המבול לנח שאחרי המבול גרמו לפרשנים להתחלק בין אלה שדרשו את מעשיו לשבח לבין אלה שדרשו את מעשיו לגנאי כבר בניסיון להבין מה פשר המושג "איש צדיק היה בדורותיו".
 
אם נח הוא האיש שנבחר להציל את העולם הרי שבניו זכו בזכות אביהם להיות ממשיכי העולם. זה מזכיר לנו שיצחק זכה להיות הבן הממשיך בזכות אברהם :
 
"וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ-פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה.  ב וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה:  שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  ג גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ:  כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.  ד וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  ה עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.  ו וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, בִּגְרָר. "
 
אלא שלא די היה במריבת האחים הראשונה שהגיעה עד רצח של קין את הבל אחיו.   האחים המתחילים את העולם של אחרי המבול מקבלים ברכות וקללות של הפרדה ומעמדות ביניהם. כשנח מתפכח מיינו ומבין מה עשה חם ומה עשו שם ויפת הוא פותח את פיו ואומר :
 
" וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן.  כה וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו.  כו וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.  כז יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. "
 
יחלפו הדורות ואברהם יברך את יצחק וידיר את ישמעאל ובני הפילגשים :
 
"וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, לְיִצְחָק  .  ו וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם. " (בראשית כה)
 
 
ויעבור עוד דור ויצחק יברך את יעקב, שהתחזה לעשו בברכה שמזכירה את שאמר נח לבניו :
 
 " וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו.  כג וְלֹא הִכִּירוֹ--כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו, שְׂעִרֹת; וַיְבָרְכֵהוּ.  כד וַיֹּאמֶר, אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר, אָנִי  .
  כה וַיֹּאמֶר, הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי--לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ, נַפְשִׁי; וַיַּגֶּשׁ-לוֹ, וַיֹּאכַל, וַיָּבֵא לוֹ יַיִן, וַיֵּשְׁתְּ.  כו וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק אָבִיו:  גְּשָׁה-נָּא וּשְׁקָה-לִּי, בְּנִי.  כז וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה.    כח וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ.  כט יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וְיִשְׁתַּחֲווּ  לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ  אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ." (פרק כז)
 
מה גורם להורים לעשות כזו הפרדה והפליה בין הצאצאים שלהם עד כדי יצירת מעמד של אח שהוא עבד לאחיו ?
 
התשובה שנתנו פרשנים למצב הזה הייתה שזה תהליך של ברירה שבו צריך לבחור ולהעדיף אחד על פני האחרים. אל תיקחו את זה לימינו אלה. אז היה צריך ליצור תשתית- אצל נח לעולם כולו ואצל אברהם ויצחק ליצירת עם ישראל. בהמשך לכך יש הגורסים שזה לא מצב תמידי ומובטח בכל מקרה. הדבר תלוי בהתנהגות של הבן הנבחר ושל העם הנבחר. אם לא מתמידים בשמירה על התנהגות נאותה ומוסרית, אזי האח שהוא עבד, יקום על אחיו.
 
"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת הִוא-לְךָ אָבִי--בָּרְכֵנִי גַם-אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ.  לט וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל.  מ וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ. "
 
ומדוע נגזר גורלו של אח אחד ושל העם היוצא ממנו להיות דווקא עבד ?
 
על כך אמרו כבר לפני, שהמעשה שעשו -חם עם נח ועשו אחי יעקב, היה השתעבדות ליצר ולתאווה. חם ובנו כנען יכלו לעשות לנח בדיוק כפי שעשו שם ויפת כשהבינו את מצבו של נח וכיסו אותו בשמיכה ועוד בהליכה לאחור כדי לא לראות את ערוותו.  עשו היה מוכן למכור הכל, כולל את זכויותיו בהיותו הבכור, תמורת אוכל  עת ביקש מיעקב אחיו:
 
 " וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם.   לא וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב:  מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי.    לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה.    לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב.   לד וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה."
 
הרע בעולם הוא אויבו של הטוב , אבל הוא זה שבקיומו ואיומו, הוא הגורם להתאמץ ולעשות טוב. עדיף כמובן לעשות הכל מאהבה, אבל יש גם ערך לעשות טוב מיראה.  בתורה אנחנו מצווים ואומרים כל יום "ואהבת את ה' אלוהיך", אבל את אוהבי ה' אנחנו מכנים "יראי שמים".  "יראת אלוהים" או "פחד אלוהים" הוא מצב שבו האדם המאמין מאמין שהאל רואה הכל ושומע הכל ולכן כדאי לעשות את הדברים הטובים והנכונים, וכמובן רצוי לסור מרע ולעשות אך טוב וחסד.
 
שנשכיל ונזכה להרבות טוב וחסד בעולם