"וַיְדַבֵּר ה' אֶלמֹשֶׁהלֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶלאַהֲרֹןוְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶתבְּנֵי יִשְׂרָאֵלאָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם". (ספר במדבר, פרק ו , פסוקים כ"ב-כ"ז)
ממעשה פנחס ניתן אולי ללמוד שבמצבים חריגים ניתן ואולי צריך לעשות מעשה חריג.
כמו כן, כדי להגיע לברית שלום צריך לפני כן להכריע את האויב- בין אם הוא אויב חיצוני ובין אם הוא אויב פנימי ובין אם יש שיתוף פעולה בין האויבים החיצוניים לגורמים פנימיים שלא מבינים את משמעות שיתוף הפעולה עם האויב.